יום חמישי, 30 באוגוסט 2012

עם אוהב שלום/שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
עם  אוהב שלום
שיר מאת: אהובה קליין(c)

עם תעב מלחמות
שבע איומים ושנאות
תר אחר שלווה
כסומא המגשש באפלה.

עם למוד ניסיון
אינו מאבד זיכרון
נישא על כנפי נשרים
ככתוב בספר הספרים.

יומם וליל ער
תמיד נכון להסתער
מתפלל למלכי המלכים
דבק במצוות וחסדים.

מאמין באמונה שלמה
כי עת יצא למלחמה
בהיותו בצל השכינה
תהא  ידו על העליונה.

הערה: השיר בהשראת פרשת כי תצא [חומש דברים]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 29 באוגוסט 2012

ציורי תנ"ך/יציאה למלחמה/ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"כי תצא למלחמה על- אויבך ונתנו ה' אלוקיך בידך ושבית שביו" [דברים כ"א,י]

הטכניקה: שמן על בד.kemchqrrdnp7ul6knk8y.jpg

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת כי תצא-כיצד נבטיח ניצחון במלחמה?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת כי תצא-כיצד נבטיח ניצחון במלחמה?
מאמר מאת: אהובה קליין .

פרשת כי תצא, פותחת בפסוק:"כי תצא למלחמה על אויבך ונתנו ה' אלוקיך בידך...."
עם ישראל עבר בקורותיו מלחמות רבות והנס הגדול הוא: היותו עם נצחי אשר שרד תלאות רבות,עליות ומורדות ובתוכם גם השואה הנוראה וכל זה בחסדי אלוקים.
השאלות הן:
א] מהם התנאים להצלחה במלחמה?
ב] היכן מצאנו בתנ"ך דוגמאות למלחמות?
ג] כיצד נצליח,בע"ה, לקרב את השלום אלינו- כעם שוחר שלום?
התשובה לשאלה א]
ישנם כמה  תנאים כדי להצליח במלחמה:
1] עם ישראל חייב להיות כולו מאוחד כאיש  אחד בלב אחד.אחדות היא כוח וגם מרתיעה את האויבים סביב.
דבר זה רמוז בפסוק הנ"ל:כתוב בלשון יחיד: "כי תצא" ולא כתוב:"כי תצאו"
על כך אומרים חז"ל: כי מכאן ניתן ללמוד מוסר השכל- התנאי לניצחון במלחמה הוא אחדות העם.
ומביאים דוגמא יפה:"דורו של אחאב כולם עובדי עבודה זרה היו,ועל שלא הייתה ביניהם מחלוקת ,היו מנצחים במלחמה"[ירושלמי פאה א',א']
כמו כן,האויבים ישר מבחינים אם העם אינו מאוחד והדבר גורם להם תעוזה  להציק ולהתגרות בעם ישראל, דבר זה התגלה לנו גם במגילת אסתר: בהיות המן כה רשע אמר למלך אחשוורוש:"... ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים בכל מדינות מלכותך.." [אסתר ג,ח]
נושא אחדות ישראל מיוצג על ידי המנורה במשכן שהייתה עשויה זהב טהור וכולה מקשה אחת.
2] הצבא חייב להתכונן למלחמה ולהיות מוכן  לכל תרחיש יומם וליל, במקרה וחס ושלום האויב ינסה להפתיע אותנו.ואין לסמוך רק על ניסים ונפלאות.
אך כמובן נעדיף תמיד את דרך השלום.
את זאת ניתן ללמוד מהכנותיו של יעקב אבינו,כאשר נודע לו כי עשיו הולך לקראתו עם ארבע מאות איש,הוא נחרד מאד כפי שכתוב:"ויירא יעקב מאד ויצר לו ויחץ את-העם אשר איתו ואת הצאן ואת הבקר והגמלים לשני מחנות.ויאמר אם יבוא עשיו  אל- המחנה האחת והכהו והיה המחנה הנשאר לפלטה:ויאמר יעקב אלוקי אבי אברהם ואלוקי אבי יצחק ה' האומר אלי שוב לארצך ולמולדתך ואיטיבה עימך קטונתי מכל החסדים ומכל- האמת אשר עשית את- עבדך כי במקלי עברתי את הירדן הזה ועתה הייתי לשתי מחנות: הצילני נא מיד אחי מיד עשיו כי ירא אנוכי אותו פן יבוא והכני על בנים...וייקח מן הבא בידו מנחה לעשיו אחיו: עיזים מאתיים ותיישים עשרים רחלים מאתיים ואילים עשרים..." [בראשית  ל"ב,ח-כ"ב]
יעקב התכונן בשלוש דרכים:דורון, תפילה ומלחמה.
מכאן שיש גם להתפלל לבורא עולם למען ירחם ויגן על בניו,יחד עם זאת עלינו גם לצפות לימים טובים יותר.
3] לפי דברי רבי מנחם מנדיל מקוצק:עדיף ליזום התקפה מראש כאשר יש בכוונת האויב להלחם בעם ישראל,למסקנה זו הוא מגיע מתוך התבוננות בפסוק:"כי תצא למלחמה על אויבך" מכאן שיש להפתיע את האויב ולהכותו בעודו  עדיין במדינתו.אם ננהג כך ולא נשב בחיבוק ידיים ,יש סיכוי טוב לתוצאה:"ונתנו ה'  אלוקיך בידך"
4] כל מהלך שיש בכוונת המדינאים לנקוט- השתיקה יפה לכך לפי:"שאין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין כמו שכתוב:"ואמר רבי יצחק: אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין, שנאמר: 'יצוו ה' אתך את הברכה באסמיך..." [בבא מציעא מ"ב,ע"א]
התשובה לשאלה ב]
בתנ"ך ישנן דוגמאות רבות למלחמות,הנה כמה מהן:
1] המלחמה הראשונה במקרא:אברהם שומע כי לוט נלקח בשבי והוא הולך להצילו כמו שנאמר:"וישמע אברהם כי נשבה אחיו וירק את חניכיו ילידי ביתו שמונה עשר ושלוש מאות וירדוף עד דן...וישב את כל הרכוש וגם את לוט,אחיו ורכושו השיב וגם את- הנשים ואת העם" [בראשית י"ד,י"ד-י"ז]
לפי רש"י :נראה כי אברהם לקח איתו את אליעזר עבדו – שחינך אותו למצוות ונתן בידו כלי מלחמה והמספר שהתורה מזכירה:שמונה עשר ושלוש מאות- הכוונה – לאליעזר= מניין גימטרייא של שמו [כך אמרו חז"ל[נדרים ל"ב]
2] מלחמתו של גדעון במדיינים,הוא מתכונן למלחמה וה' אומר לו:"הורד אותם אל המים ואצרפנו לך שם והיה אשר אומר אליך זה ילך איתך הוא ילך איתך וכל אשר אומר אליך זה לא ילך עימך הוא לא ילך:
ויורד את-העם אל- המים ויאמר ה' אל גדעון כל אשר-ילוק בלשונו מן המים כאשר ילוק הכלב תציג אותו לבד וכל אשר יכרע על ברכיו לשתות:"
[שופטים ז,ד-ז] בסופו של דבר נבחרו שלוש מאות חיילים,אלה שאינם מפונקים והיו מלקקים את המים כדרך הכלבים-ה' הבטיח שבמספר זה של חיילים בלבד  -יציל את העם מהמדיינים.ואכן הניצחון התגשם במלואו.
תשובה לשאלה ג]
כדי להגיע למצב של שלום בעם ישראל, ישנו מתכון בטוח אחד: שמירת המצוות בין אדם למקום ובין אדם לחברו ואם נשכיל לקיים את מצוות התורה ככתבה ולשונה-  אזי צפוי לנו רק טוב כנאמר:"והיה אם שמוע תשמע בקול ה' אלוקיך לשמור לעשות את כל-מצוותיו אשר אנוכי מצווך היום,ונתנך ה' אלוקיך עליון על כל –גויי הארץ ובאו עליך כל הברכות.."
מי ייתן ועם ישראל ידבק בעץ החיים- הלוא היא התורה הקדושה ובע"ה בקרוב נצפה לגאולה שלמה.אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום ראשון, 26 באוגוסט 2012

פרשת כי תצא- האם ניצחון במלחמה מובטח לישראל תמיד?/אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
  פרשת  כי תצא-
 האם ניצחון במלחמה מובטח  לישראל תמיד?
מאמר מאת: אהובה קליין.
פרשת כי תצא  פותחת בפסוק:"כי תצא למלחמה על אויבך ונתנו ה' אלוקיך בידך ושבית שביו" [דברים כ"א,י].
נשאלת השאלה: האם התורה  מבטיחה ניצחון מוחלט לעם ישראל בכל יציאה למלחמה נגד האויב ?
התשובה היא: לא!
התנאי הראשון כדי לנצח במלחמה הוא:לקיים את רצון ה'- שמירת מצוות התורה, כפי שכתוב:"כי תעשה  הישר בעיני ה'. " [דברים כ"א, ט]
"הקול קול יעקב והידיים ידי עשו" [בראשית כ"ז,כ"ב] – על משפט זה -  נאמרו פירושים שונים, אביא שניים מהם:
  א]כאשר "הקול" של ישראל מתגבר- היינו קול התורה מתעצם- לומדים תורה ומקיימים מצוות- אזי מובטח ש"הקול" יתגבר על ידיו של  עשו , במילים אחרות מובטח לעם ישראל ניצחון במלחמה.
ב]יש פירוש האומר: כאשר "הקול " של ישראל מתגבר- היינו קול התורה- מובטח לעם ישראל שידיו תתחזקנה כידי עשו- כלומר מובטח  ניצחון מוחץ במלחמה.
אם  נתבונן בתנ"ך- נראה שהיו מקרים שעם ישראל למרות שיצא למלחמה בסופו לא ניצח.
כמה דוגמאות:
א] כשיהושע יצא למלחמה בעי הייתה שם תבוסה גדולה, היה זעזוע קשה בעם ובראשו יהושע, כתגובה לתבוסה זו- יהושע וזקני ישראל העלו עפר על ראשם והוא  נשא תפילה לקב"ה :"ולו הואלנו ונשב בעבר הירדן" [ יהושע ז,ז] וממשיך ואומר: "בי ה' מה אומר אחרי אשר הפך ישראל עורף לפני אויביו..." [שם ח-ט] יהושע כמנהיג לקח את התבוסה באופן קשה ביותר.
ב] ישראל  נחלו מפלה במלחמת עמלק כפי שכתוב:"ויכום - ויכתום עד החורמה" [במדבר י"ד, מ"ה] במלחמה זו בניגוד ליהושע- משה לא הביע  זעזוע מהסיבה: העם עלה לארץ בניגוד לרצון ה' ולמרות אזהרותיו של משה: "אל תעלו כי אין ה' בקרבכם ולא תינגפו לפני אויביכם" [במדבר מ"ב] יוצא שמה שמשה הבין יהושע לא הבין.
ה' לא מאחר לענות ליהושע לשאלתו על מפלת העם, הסיבה : עכן מעל בחרם יריחו, תשובה זו הרגיעה את יהושע כי הוא הבין שברגע שהחטא יסולק יגיע  ניצחון ואכן כך היה בהמשך.
מכאן המסקנה שיש לקיים מצוות ה'- אם העם חפץ בניצחון על אויביו ואם בכל זאת נעשה חטא- חייבים לתקן את החטא ולחזור בתשובה.
אך יש מקרים שהעם [ זה יכול לקרות גם לאדם באופן פרטי] אינו פועל נכון ואינו עושה את  תיקון החטא, אלא מתרחק  מהאמת ונעזר בכל מיני סמלים קדושים, או קמעות, במקרה זה לא יהיה ניצחון, דוגמא לכך:
 בימי עלי העם יצא למלחמה ונחל תבוסה, הם רצו לתקן את חטאם ובמקום לעשות כן, הם חיפשו להם תחליף- החליטו להביא את ארון ה' משילה לעיני הפלשתים.
אך, גם לאחר שהביאו את הארון, המפלה במלחמה הייתה קשה מאד.וארון נפל בחלקם של הפלשתים, מכאן ניתן ללמוד: יש לתקן את החטא עצמו מהשורש ואין לחפש פתרונות של סמלים קדושים, במקרה זה הארון לא רק שלא הואיל לעם, אלא גם לא הואיל  לעצמו ונפל לידי הפלשתים, על רעיון זה זועק ירמיהו הנביא:"היכל ה', היכל ה', היכל ה' המה" [ירמיהו ז,ד]
גם דוד המלך  מבטיח ניצחון על אויבים- אם עושים רצון ה':
"אין המלך נושע ברוב חיל גיבור לא ינצל ברב כוח.. הנה עין ה' אל יראיו למייחלים לחסדו" [תהילים ל"ג, ט"ז- י"ח].
דוגמא טובה לתיקון אמיתי של החטא: מסופר  בימי שמואל הנביא כאשר העם עשה תשובה כפי שכתוב: הם הסירו את האלילים,הם מקיימים כינוס במצפה ובראשם שמואל,
הם צמים וכאשר שמואל הנביא הקריב טלה לה'- ישראל ניצחו את הפלשתים ולא היה בהם העוז – להזיק לישראל וגם האמורי שהיה  מרבה להתגרות בעם ישראל השלים עם - עם ישראל.
נמצאים אנו בחודש הרחמים והסליחות, ויהי רצון ועם ישראל יקפיד בקיום המצוות ויעשה רצון ה' - ובתמורה על כך הקב"ה יגן עלינו ויחיש את גאולתנו. אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת כי תצא-רמז לחודש אלול-כיצד?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת כי תצא- רמז לחודש אלול -כיצד? / אהובה קליין.

פרשת כי תצא עוסקת  בנושאים רבים אחד מהם: הצורך והחובה לדאוג לשכבה החלשה בעם.
רעיון זה אנו מוצאים בפסוקים הבאים:"לא  תטה משפט גר יתום ולא תחבול בגד אלמנה,
וזכרת כי עבד היית במצרים..כי תקצור קצירך בשדך...לגר יתום ואלמנה יהיה, למען יברכך ה' אלוקיך בכל מעשה ידיך, כי תחבוט זיתך לא תפאר אחריך, לגר יתום ולאלמנה יהיה, כי תבצור כרמך, לא תעולל אחריך,לגר, ליתום ולאלמנה יהיה.." [דברים כ"ד,י"ז-כ"ב]
מתעוררות בנושא זה כמה שאלות:
א] מי הם הגר היתום והאלמנה, למי התורה מתכוונת במדויק?
ב] מדוע התורה מצווה  לדאוג להם?
ג] מהו העונש על אי קיום הציווי?
ד] כיצד נשמש אור  לגויים?
התשובה לשאלה א:
הגר: מקורו מעמים אחרים- הוא נספח לעם ישראל, תופעה זו הייתה נפוצה בתקופת יציאת מרים וכיבוש הארץ והיא נמשכת גם בימינו.
במקרא אנו מוצאים דוגמאות לגרים:דואג האדומי, אוריה החיתי, צלק -העמוני, מקומם בין הנוכרים לבין ישראל, אלא המאפיין ומייחד את הגר: שאיפתו להיטמע בעם ישראל.
דוגמא ידועה ובולטת  יש לנו במגילת רות,רות  חוזרת עם נעמי לבית לחם :"ותאמר רות אל תפגעי בי, לעוזבך לשוב מאחרייך: כי אל אשר תלכי אלך, ובאשר תליני אלין עמך עמי ואלוהיך אלוהי.." [רות א, י"ד- י"ז]
לגרים לא הייתה נחלה, אלא רק ביגוד, לכן:"ואוהב גר  לתת לו לחם ושמלה" [דברים י, י"ח]
לכן הגר היה מלקט בשדות יחד עם היתום והאלמנה.
היתום:הכוונה ליתום מאב ומכוון שהנשים היו עובדות בעיקר בבית,לא היה מי שידאג לפרנסתו.
אלמנה:לפי חוקי המקרא- אינה יורשת את נכסי בעלה, אלא הם עוברים לבני האב ועליהם לדאוג לצרכיה.
התשובה לשאלה ב:כשם  שהקב"ה היה מגן על הגר במיוחד, כך עם ישראל החייב להדבק במידותיו של ה'-  מצווה לדאוג ולאהוב את הגר – לפי שעם ישראל בעצמו היה גר במצרים.
הרמב"ם אומר במשנה תורה: " אהבת הגר שבא ונכנס תחת כנפי השכינה שתי מצוות עשה, אחת מפני שהוא בכלל נעים[הכוונה בכלל המצווה: "ואהבת לרעך כמוך"]
ואחת מפני שהוא גר-  והתורה אמרה ואהבתם את הגר, ציווה על אהבת הגר כמו שציווה על אהבת עצמו שנאמר: ואהבת את ה' אלוקיך, הקב"ה עצמו אוהב גרים שנאמר: ואוהב גר"
[הלכות דעות ו, ג]
מקורות רבים  בתנ"ך מזכירים את הדאגה- לגר היתום והאלמנה:
דברים י"ד, כ"ח-כ"ט: "מקצה שלוש שנים תוציא את כל מעשר תבואתך..  והנחת בשעריך ובא הלוי.. והגר היתום והאלמנה... ואכלו ושבעו, למען יברכך ה' אלוקיך"
ירמיהו ז,ד ] "אם היטיב תיטיבו את דרככם... גר יתום ואלמנה לא תעשקו.. ושכנתי אתכם במקום הזה..."
ישעיהו א, כ"ג: "שרייך סוררים וחברי גנבים כולו אוהב שוחד ורודף שלמונים יתום  לא ישפטו וריב ואלמנה לא יבוא אליהם"
וישנו משפט ידוע הנגזר מ"מעשר עני"
"עניי  עירך קודמים"
דברים י, ט"ו:עשה משפט יתום ואלמנה ואהב גר לתת לו לחם ושמלה ואהבתם את הגר כי- גרים הייתם בארץ מצרים"
תהילים קמ"ו, י"ט: ה' שומר את- גרים יתום ואלמנה יעודד ודרך רשעים יעוות"
התורה מצווה אותנו לדאוג ולאהוב את הגר- כי  גרים היינו במצרים וכשם שה' דאג לנו כך אנו חייבים לדאוג לגר וגם ליתום והאלמנה.
הקב"ה מבטיח אף שכר למקיים מצווה זו- והיא  ברכת אלוקים
והשראת השכינה  בקרב עם ישראל.
התשובה לשאלה ג: מופיעה בחומש שמות כ"ב,כ- כ"ג]
האדם נדרש לאהוב ולדאוג לגר, היתום והאלמנה והעונש על אי קיום צווי זה: מידה כנגד מידה- אשתו  תהפך לאלמנה וילדיו- ליתומים.
"כל אלמנה ויתום לא תענון אם ענה  תענה אותו, כי אם- צעק יצעק אלי, שמוע אשמע צעקתו: וחרה אפי והרגתי אתכם בחרב והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתומים.."
התשובה לשאלה ד: על ידי שעם ישראל ידאג איש לרעהו וירבה באהבת חינם ובמידת הרחמים- לחלש-   כשם שאלוקים ריחם על עם ישראל בהיותו במצרים - יזכה  בע"ה להשראת השכינה ולגאולה שלמה, ובראות הגויים את עם ישראל מלוכד ומאוחד על כל שכבותיו- הדבר יגרום מצד אחד להרתעת האויבים ומצד שני - עם ישראל ישמש אור לגויים בהיותו דוגמא חינוכית בדאגת  הזולת והחלש.
ונמצאים אנו בימי חודש אלול-
 ראשי תיבות= איש לרעהו ומתנות לאביונים.

אכן, רמז נפלא לחודש אלול בפרשה.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

כתר מלוכה/שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
כתר מלוכה/שיר מאת: אהובה קליין.(c)


הוא זכה לכתר מלוכה
לא בחסד אלא בירושה
מהלכיו משקפים דרכי העם
כמראה המשקפת בבואת אדם.

אם ברצונו לחולל שינויים
לעולם טוב לפתוח שערים
אזי ידבק בעץ החיים
נחוש כפלדה ללא פיתויים.

יזכה לסייעתא דשמיא
כצמא השותה לרוויה
לא עוד שנאת אויבים
שלום ושלווה נופת  צופים.

הערה: השיר בהשראת פרשת שופטים [חומש דברים]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת שופטים-מינוי מלך-לשם מה?/מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת   שופטים- מינוי מלך- לשם מה? / מאת: אהובה קליין.

פרשת שופטים כוללת מגוון רחב של נושאים, אחד מהם: מינוי מלך על העם.
וכך נאמר בפרשה:"כי תבוא אל- הארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך וירשת וישבת בה, ואמרת: אשימה עלי מלך ככל הגויים אשר סביבותיי שום תשים עליך מלך אשר יבחר ה' אלוקיך בו, מקרב אחיך תשים עליך מלך.."
השאלות הנשאלות כאן:
שאלה א] מדוע נאמר בכפל לשון:"שום תשים עליך מלך"?
שאלה ב] מי ראוי למלוך על ישראל ומה חובותיו?
שאלה ג] מהן סמכויותיו?
שאלה ד] מהן מטרות המלוכה? ואיזה מלך משמש דוגמא טובה במקרא?
התשובה  לשאלה א: נאמר בכפל לשון:"שום תשים עליך מלך? מכאן ניתן ללמוד כי חייבת להיות רציפות  במלוכה- כשמלך נפטר מייד יקום מלך אחר תחתיו.
זוהי מצוות עשה שחלה על עם ישראל בהיותם   בארץ נחלת אבותיהם, כמו שנאמר בסנהדרין:"שלוש מצוות נצטוו ישראל בכניסתם לארץ:
1] להעמיד להם מלך.
2]להכרית זרעו של עמלק.
3]ולבנות להם בית בחירה היינו – בית מקדש.
וישנה  תשובה נוספת:[במסכת קידושין ל"ב, ע"ב] והיא: מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול וההוכחה לך:"שום תשים עליך מלך"-שתהא אימתו עליך.
ומדוע ציווי זה כה חשוב? על כך עונים חז"ל שישנו חשש שהעם יזלזל במלך לאחר שנבחר, לכן חייבים לכבדו במלוא יראת הכבוד.
התשובה לשאלה ב: ראוי להיות מלך- רק  אדם מתוך עם ישראל בלבד- כפי שנאמר:"- מלך אשר יבחר ה' אלוקיך בו- מקרב אחיך  תשים עליך מלך, לא תוכל לתת עליך נוכרי מאשר לא אחיך הוא.."[דברים י"ז,ט"ו]
על המלך חלים גם איסורים:אין המלך רשאי להרבות סוסים,
התורה אוסרת עליו להשיב את ישראל אל מצרים- כמו שנאמר בירושלמי סוכה[ה',א'] -זה אחד מבין שלושת המקומות בתורה, שבהם הוזהרו  לא לשוב מצרימה מהסיבה:
א] "כי אשר ראיתם את מצרים היום, לא תוסיפו לראותם עד עולם:[שמות  י"ד, י"ג]
ב] "לא תוסיפון לשוב בדרך הזה עוד" [דברים י"ז, ט"ו]
ג] " בדרך אשר אמרתי לך לא תוסיף עוד לראותה" [דברים כ"ח, ס"ח]
איסור לשוב למצרים הוא אחד מבין365 לאווין שבתורה בכל זמן ובכל עת,
לכל כל עם ישראל.
על כך יש טעם בספר החינוך והנימוק לפי ר' אהרון הלוי :
לפי שהחברה שם רעה ומושחתת - והקב"ה הוציאנו ביד חזקה להובילנו בדרך האמת - למען לא נשוב חס ושלום ונטמא בתוכם.
בנוסף: לא ירבה המלך-  נשים.
לא ירבה כסף וזהב.
עליו לכתוב ספר תורה ולהיות דבוק במצוות.
להתרחק ממידת הגאווה:"לבלתי ירום לבבו מאחיו"
על המלך להיזהר לא להידמות למלכי הגויים ועל ידי שאינו מרבה בנכסים ונשים- הוא מצליח בחסדי ה' להתרחק מהגאווה.
לפי הרמב"ם: "..כדרך שעושין שאר המלכים- אסור ואם הוסיף- לוקה[הלכ' מלכ' ג,ג]
התשובה לשאלה ג:על עניין סמכויות המלך,  יש פירוט בספר שמואל:פרק ח
אך שם במיוחד כתוב על חובות העם כלפי המלך.
 להלן כמה דוגמאות:
המלך רשאי לגייס את העם ורכושו לצורך ממלכתו,
יש לו זכות להחרים שדות וכרמים במטרה להעניק זאת לעבדיו.
לקחת מעשר מהיבול והמקנה,
 על ידי שהעם יראה את סמכויות המלך-  הדבר יגרום לו לנהוג במלך ביראת כבוד.
התשובה לשאלה ד:מטרות המלוכה:
א] להשליט סדר במדינה כדי להימנע מאנדרלמוסיה בדומה למה שהתרחש:"בימים ההם אין מלך בישראל איש  הישר בעיניו יעשה"
[שופטים כ"א,כ"ה]
ב] להיטיב עם העם ולדאוג לו- להעניק את צרכיו. וכל זה ללא בקשת תמורה מהעם.
ג]להמחיש לעם מהי מלכות שמים,אומנם מלך בשר ודם רחוק מאד ממלך מלכי המלכים, אך על ידי שמחובר לתורה והולך בדרך ה'  יש בכוחו להמחיש:
 כי מלכות הארץ-  כעין מלכות הרקיע.
ד] עליו ללכד סביבו את העם.
באשר לדוגמא טובה במקרא -למלך שמשלב בתוכו את החובות והסמכויות
ודבוק בתורה, הרי הוא:  דוד המלך אשר היה צנוע ודבק בתורה והיה מסייע לזולת,כשהיה עני מתחייב במשפט לשלם חוב ולא היה לו, דוד המלך משלם מכיסו ונותן לו  צדקה.
הזוהר הקדוש אמר: שעיני דוד המלך היו תמיד נתונות בארץ מפני יראת ה'.
מי ייתן ועם ישראל יתחזק ביראה ובמידות טובות ויהיה דבק בתורה וכך בע"ה נזכה במהרה לבוא הגאולה. אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שישי, 24 באוגוסט 2012

פרשת שופטים-מה הקשר לירושת הארץ?/מאמר מאת:אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת שופטים- מה הקשר לירושת  הארץ?/ מאת: אהובה קליין.
הפרשה פותחת בפסוקים הבאים:
"שופטים ושוטרים תיתן- לך בכל-שעריך אשר ה' אלוהיך נותן לך לשבטיך ושפטו את העם משפט צדק:לא תטה משפט לא תכיר פנים ולא—תיקח שוחד כי השוחד יעוור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים:צדק,צדק תרדוף למען תחיה וירשת את הארץ אשר ה' אלוהיך נותן לך" [דברים ט"ז,ח-כ"א]
השאלות המתעוררות הן:
א] מדוע מוזכרים תחילה השופטים ורק אחר כך השוטרים- הרי היה צריך להיות ההפך?
ב] מה תפקיד השופטים ובמה חייבים  לנקוט משנה זהירות?
ג] האם במקרא ניתן למצוא דוגמאות  לשופטים מיוחדים במיוחד?
ד] מה הקשר בין ירושת הארץ לנושא המשפט?
התשובה לשאלה א]
לפי השל"ה הקדוש: כוונת התורה היא- שעל האדם מוטל התפקיד לשים שופטים ושוטרים על שערי גופו-
שערי שמיעה,שערי דיבור,שערי ראייה, שערי החוש.
עליו למנות עצמו ושני יצריו שיהיו שופטים ושוטרים על שעריו- במטרה להגיע  לתשובה אמיתית ביותר.
וחז"ל הסבירו: כי אחת הסיבות להקדמת השופטים היא מהסיבה- היות ואחד הדברים הקשים ביותר לאדם הוא:להודות על  טעויות שעשה בעבר ובהווה,כלומר– יש לו דעות מסוימות שהחזיק בהן במשך תקופה ארוכה,גם אם יוכיחו לו בעליל כי הוא טועה,יתקשה לחזור בו מדרכו.
הנה כמה דוגמאות:
1] לאחר שנשרפה העיר יריחו, השביע יהושע בן-נון את עם ישראל:"ארור האיש לפני ה' אשר יקום ויבנה את העיר הזאת את יריחו בבכורו יסדנה ובצערו יציב דלתיה?" [יהושע ו, כ"ו]
זו הייתה אזהרה קשה ביותר לאיש אשר יעז לבנות את יריחו מחדש, יאלץ לקבור את בניו בזה אחר זה.
אחרי כמה דורות קם חיאל בית האלי שבנה ביריחו ואכן בניו מתו בזה אחר זה ובכל זאת לא רצה להודות על טעותו.
2] נביא השקר, חנניה בן-עזור –ניסה להסית את העם נגד ירמיהו ולמנוע בעדם לחזור בתשובה.
ירמיהו הנביא ניבא עליו כי עוד ימות באותה שנה ואכן חנניה חלה במחלה קשה ונפטר בראש השנה- כפי שירמיהו  ניבא .
טרם מותו חנניה ציווה על בניו לקוברו לאחר ראש השנה כדי שיעלימו את מיתתו.
ניתן להסיק:  כי אדם חייב להיות שופט של עצמו ולהודות בטעויות ומכאן ואילך להשתנות.ולאחר שפיטה זו עליו להיות שוטר של עצמו  כדי שיכפה עליו את השינוי המתבקש.
תשובה לשאלה ב]
תפקיד השופט: להכריע בבתי משפט בסכסוך בין הצדדים, או להכריע בתביעה פלילית שהגישה המדינה נגד הנאשם.
עליו להיזהר לא לקחת שוחד- כי הדבר מעוור עיניי חכמים ומסלף  דברי צדיקים,לא להפלות בין אדם לאדם,לנהוג בצדק וביושר , להיות  מתון בדין[כפי שכתוב במסכת אבות]
התשובה לשאלה ג]
במקרא אכן יש דוגמאות של שופטים מיוחדים.
דבורה הנביאה והשופטת :"ודבורה אישה נביאה אשת לפידות היא שופטה את ישראל בעת ההיא והיא יושבת תחת תומר דבורה בין הרמה ובין בית- אל בהר אפרים ויעלו אליה בני ישראל למשפט"
 [שופטים ד,ד- ו] וחז"ל אומרים שהיא הייתה צנועה במיוחד לכן ישבה בצל התומר כדי  לא להתערבב עם קהל הגברים.
דוגמא נוספת: שמשון הגיבור כפי שמתואר בתנ"ך:
"ותלד האישה בן ותקרא את שמו שמשון ויגדל הנער ויברכהו ה' ותחל רוח ה' לפעמו במחנה דן בין צרעה ובין אשתאול:"[שופטים י"ג,כ"ד- כ"ה]
שמשון היה ידוע כדמות רבת ניגודים,שופט,גיבור,נזיר, מעורב בנשים פלשתיות על ידי נשותיו.
חז"ל מצד אחד מבקרים את שמשון על רדיפתו את  הנשים:"שמשון  הלך אחר עיניו לפיכך נקרו הפלשתים את עיניו"[משנה מסכת סוטה,פרק א,משנה ח]
אבל, בתלמוד ירושלמי מסכת סוטה פרק י] מסבירים: כי שמו בא על שם אלוקים וזאת על סמך הפסוק:"כי שמש ומגן אלוהים" [תהלים פ"ד,י"ב] היה שופט בצדק את העם בדומה לקב"ה ולעולם לא  דרש טובת הנאה לעצמו.
התשובה לשאלה ד]
מעניין שישנו קשר בין נושא המשפט לבין ירושת הארץ והסיבה היא:ארץ ישראל שונה מכל הארצות, ארץ הידועה כקדושה במיוחד כמו שנאמר:"ארץ אשר- ה' אלוהיך דורש אותה תמיד עיני ה' אלוהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה" [דברים י"א,י"ב]
ואם נדמה זאת  בצורה ציורית- הר ארצנו- ארץ זבת חלב ודבש- היא כארמון שבו הכול חייבים להתנהג בכבוד מיוחד- על פי כל החוקים בהתאם לדרישות המלכות.
והעם עצמו גם בדרגה רוחנית גבוהה כמו שנאמר:"כי עם קדוש אתה לה' אלוהיך ובך בחר ה' להיות לו לעם סגולה מכל העמים אשר על- פני האדמה" [דברים י"ד,ב]
הארץ מכוח  קדושתה המיוחדת אינה מסוגלת לשאת דברים הנעשים בניגוד לתורה ומצוותיה.
כמו שניתן לקרוא בכתובים:"ולא תקיא הארץ אתכם"[ויקרא י"ח, כ"ח].או:"ותטמא הארץ ואפקוד עוונה עליה ותקיא הארץ את יושביה"[שם י"ח,כ"ה]
ויש בה גם סגולות מיוחדות שלא ניתן  למוצאן בשום מקום אחר,סגולה לתורה,יראה ולחוכמה ועוד.
לכן תפקידם של השופטים והשוטרים לדאוג שארץ ישראל תתנהל ברוח התורה-כלומר  משפט צדק ואהבה בין איש לרעהו.
לכן החיים חייבים להתנהל בתוכה על ידי אמת וצדק, כי ללא משפט, לא ניתן לקיים חיים תקינים בארץ ישראל.
יהי רצון שהחיים בארצנו  המיוחדת -יתנהלו ברוח התורה הקדושה ותתקבל תפילתנו:
"השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחילה"
הכוונה שהשופטים ישפטו בצדק  תמיד-ממש כבימים הראשונים לתפקידם.
ובע"ה נזכה בקרוב לגאולה שלמה. אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מלך/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
מלך / שיר מאת: אהובה קליין (c)

מלך בשר ודם
נשמתו צחורה כמן
התורה נר לרגליו
עמו בבת עיניו.

כרחוק מזרח ממערב
ירחק מכסף וזהב
יציית לחוקים ומשפטים
ימעט בסוסים ופרשים.

הכול יחפצו לחסות בצילו
לרוות צימאונם מבאר חוכמתו
ביודעם כי שליח אלוקים
יסלול לבקשתם מסלול חיים.

הערה: השיר בהשראת פרשת שופטים.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום חמישי, 23 באוגוסט 2012

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ שום תשים עליך מלך" /ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"שום תשים עליך מלך...והיה כשבתו על כיסא ממלכתו,וכתב לו את-משנה התורה הזאת על-ספר מלפני הכוהנים הלווים:
והייתה עמו וקרא בו כל- ימי חייו,למען ילמד ליראה את-ה' אלוקיו,לשמור את-כל- דברי התורה הזאת ואת-החוקים האלה לעשותם" [דברים,ט"ו-כ]
הטכניקה: שמן על בד.
jaj4eyn2k2rd5f6zzrtt.jpg
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/שלמה המלך ובנות ירושלים [דיפטיכון] /ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"צאנה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה- לו אימו ביום חתונתו.." [שיר השירים ג,י"א]






הטכניקה: שמן על בד-דיפטיכון.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 22 באוגוסט 2012

משפט ושלום/שיר מאת:אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
משפט ושלום/ שיר מאת: אהובה קליין©

מבראשית נבראו שמים
מככבים כאש ומים
מגלמים הרמוניה פלאית
ביד השגחה  אלוקית.

חוקים ומשפטים בתורה
בנועם יאירו אורה
 מאור לשופטים ושוטרים
הניצבים בשערי השבטים.

נושאים פירות שלום
בדומה לכהן גדול
בהם מתברך העם
בצל שכינה מורם.

שלמה המלך בשיר השירים
עוטר עטרת שלום  בחיים
ארבעים שנות מלכות שלוות
 נטולי כל איומים ומלחמות.

הערה: השיר בהשראת פרשת שופטים [חומש דברים]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 20 באוגוסט 2012

פרשת שופטים- מה הקשר בין המשפט לשלום?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת שופטים-מה הקשר בין המשפט לשלום?
מאמר מאת: אהובה קליין.
פרשת שופטים פותחת בנושא:שופטים ושוטרים:
"שופטים ושוטרים תיתן- לך בכל-שערך אשר ה' אלוקיך נותן לך לשבטיך,ושפטו את העם משפט- צדק לא תטה משפט,לא תכיר פנים ולא תיקח שוחד,כי השוחד יעוור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים: צדק ,צדק תרדוף,למען תהיה וירשת את הארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך" [דברים  ט"ז,י"ח- כ]
השאלות הן:
א] מה הקשר בין נושא השופטים לחודש אלול?
ב] מה משותף לשלום ולמשפט?
ג]כיצד קשורים השוטרים בשופטים?
התשובה לשאלה א]
פרשת שופטים נקראת תמיד בחודש אלול ומתברר כי יש קשר בין הדברים.
לפי דברי השל"ה הקדוש:הרי חודש אלול נחשב לחודש  התשובה ,הרחמים והסליחות ,משום כך צריך אדם לשים בשעריו שוטרים ושופטים,ומהם שעריו? שער השמיעה,שער הדיבור,שער הראייה,שער החוש, ושער המישוש וכ'ו.
תפקיד האדם למנות את עצמו ושני יצריו שיהיו שופטים ושוטרים על שערים אלה- באופן זה יכול האדם לעשות תשובה אמיתית.
התשובה לשאלה ב]
רבינו בחיי אומר:כי כשם שהשלום הוא הכרחי לקיום העולם - כך המשפט הוא הכרחי לקיום השלום,שאם לא היו בתי משפט הדבר היה גורם לאי סדר ואי שקט,אין דין ואין דיין-"היו הבריות גוזלין וחומסין והורגין זה את זה ולא היה העולם מתקיים,ועל ידי המשפט הוא מתקיים"
וההוכחה לכך:שנאמר:"על שלושה דברים העולם עומד על הדין ועל האמת ועל השלום שנאמר[זכריה ח]: אמת ומשפט שלום שפטו בשערכם"
 [מסכת אבות א,י"ח]
ומהסיבה שכל בתי המשפט מביאים שלום  שעליו מתבסס העולם כולו, ציוותה התורה אותנו- למנות בית דין בכל שער ושער.
שלמה המלך הוכיח בדבריו :כי התורה עצמה מבוססת על השלום ,כמו שנאמר:"דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום"[משלי ג]
וגם  בריאת העולם היא על בסיס השלום,הרי השמים נקראים כך - מפני שהם עשויים מאש ומים -שני הפכים ואיך בכל זאת מתקיימים יחדיו?על ידי השלום.
כמו שנאמר[איוב כ"ה]"עושה שלום במרומיו"
ובשיר השירים נאמר:"שיר השירים אשר לשלמה" [א,א]והכוונה שהוא מלך  שהשלום שלו, בחר בישראל לעומת שאר אומות העולם וקרא להם בשם  שולמית, כמו שנאמר:"שובי,שובי השולמית"[שיר השירים ז,א]
על כך אמרו רז"ל : כי הכוונה לאומה ששלום העולמים דר בתוכה וקיבלו את התורה שהיא כולה שלום.
גם לגבי קורבן שלמים אומרים רז"ל :כי הקורבן  נקרא   בשם זה: מפני שמטיל שלום בעולם.
שלמה המלך לקראת סיום שיר השירים חותם בשלום באומרו:"אז הייתי בעיניו במוצאת שלום"[שם ח,י]
גם בקוהלת[ג] נאמר:"עת מלחמה ועת שלום" ועל כך אמרו חכמים: שאפילו בזמן מלחמה  זקוקים  לשלום,שנאמר: "כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה שלום"[דברים כ]
ולא רק אנשים חיים זקוקים לשלום ,אלא גם המתים  נצרכים לשלום, לפי שכתוב:"ואתה תבוא אל אבותיך בשלום"[בראשית ט"ו,ט"ו]
מידת השלום ניתנה לאהרון הכוהן וזכה זרעו לכהונת עולם,שהרי הכוהנים מברכים את עם ישראל בברכה המסתיימת במילים:"וישם לך שלום"
התשובה לשאלה ג]
רבינו בחיי אומר: כי השוטרים והשופטים קשורים זה בזה,"אם אין שופט אין שוטר,אם אין שוטר אין שופט."
שהרי תפקיד השוטרים לעמוד על כך- שפסיקת השופטים תצא לפועל הלכה למעשה.
והוא מביא דוגמא: דוד המלך לא היה יכול להוציא לפועל את פסקי הדין ללא עזרתו של יואב.
כמו שכתוב:[שמואל- ב,ח,ט"ו]:"ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו: ויואב בן צרויה על הצבא.." כי דוד ויואב שיתפו פעולה,כי כל מי שלא מילא את דברי הדיין בפועל, היו מוסרים אותו ליואב והוא היה מכריחו לקיים את הדין.
יש ערך רב למשפט  כשהוא מתקיים בארץ- הקב"ה אינו יושב עימם בדין,אלא דן אותם במידת הרחמים.אך, כאשר אין מקיימים משפט בארץ- אזי ה' דן במידת הדין,מפני שהדין הוא אומנתו של ה' כמו שכתוב:"כי אלוקי משפט ה' " [ישעיהו ל]
ובמדרש ויקרא רבה מסופר :כי שש מעלות היו לכסא של שלמה,כמו שכתוב בדברי הימים[ב,ט]:"ושש מעלות  לכיסא והכרוז היה עומד לפני כיסאו של שלמה המלך ,כשהיה עולה במעלה הראשונה היה אומר:"לא תטה משפט" ובמעלה השנייה היה אומר:"לא תכיר פנים",ובשלישית היה אומר הכרוז:"לא תיקח שוחד" וברביעית היה אומר:"לא תיטע" ובחמישית היה  אומר:"ולא תקים" ובשישית :"לא תזבח"
לסכום,לאור האמור לעיל למדים אנו: כי ישנו קשר הדוק בין השלום  לבין המשפט ,כי ללא דיינים  ושופטים,אין שלום וממילא העולם אינו יכול להתקיים.לשוטרים יש תפקיד חשוב להוציא לפועל את פסק דין השופטים.
כל בריאת העולם והתורה מבוססים על השלום   והקב"ה בכבודו ובעצמו נקרא: "שלום "- כפי שאנו חותמים יום,יום את תפילת העמידה:
"עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ונאמר אמן"
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום ראשון, 19 באוגוסט 2012

פרשת שופטים- מניין הרעיון למנות שופטים?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת שופטים - מניין הרעיון למנות שופטים?/ אהובה קליין.
הפרשה  פותחת במינוי השופטים:"שופטים ושוטרים תיתן—לך בכל שעריך אשר ה' אלוקיך נותן לך לשבטיך ושפטו את—העם משפט – צדק"
זוהי מצוות עשה- למנות שופטים בכל עיר בארץ ישראל וגם שוטרים שתפקידם  לאכוף את פסקי הדין ולדאוג שיצאו לפועל.
מעניין,מי שהגה  את רעיון מינוי השופטים היה דווקא יתרו, הוא טען לפני משה:"מדוע אתה יושב לבדך-
וכל- העם ניצב עליך מן בוקר עד-ערב"?[שמות י"ח,י"ד]  הוא ממשיך בדבריו:"נבול  תיבול גם אתה גם-
העם הזה אשר עמך כי- כבד ממך הדבר לא תוכל עשהו לבדך עתה שמע בקולי איעצך,,,ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל יראי אלוקים אנשי אמת שונאי בצע ושמת עליהם שרי אלפים שרי מאות שרי חמישים ושרי עשרות ושפטו את העם בכל עת..." [שמות י"ח ,כ"א- כ"ב]
מעניין שהתורה  מספרת שגם בגיל מאה ועשרים  משה נשאר  צעיר:
" ומשה בן מאה ועשרים שנה במותו לא כהתה עינו ולא נס לחה"[דברים ל"ד,ז]  לא נס לחה- הכוונה שהלחות לא ברחה ממנו שהרי אדם זקן הלחות עוזבת אותו ועורו יבש ומקומט -ולא בגלל עצת יתרו- לא נס לחה, אלא  פשוט משה כאיש האלוקים- פגעי הזמן לא נתנו בו את אותותיו, אפילו במותו לא  כהתה עינו וזאת למרות כל הגלגולים והייסורים שעבר כמנהיג של עם ישראל.[כגון: מי המריבה, עגל הזהב, המרגלים..]
נשאלת השאלה, מדוע משה הסכים לעצת יתרו ואמר שאינו יכול לשאת לבדו את כל מערכת המשפט?
התשובה לפי רש"י: מפני שהיו כל כך הרבה מקרים שהיה צורך לדון בהם מבחינה משפטית ,שלא היה משה יכול לשלוט לבדו על ריבוי המקרים והיה נזקק לתגבורת של שופטים.
משה שאל רשות מה' לגבי עצת יתרו והקב"ה אישר לו. משה מביא כאן את רצון העם למינוי שופטים
כתוכחה מדוע?
תשובה א] מפני שהעם שמח, לפחות בחלקו למינוי השופטים, מפני החשש שאם משה יפסוק לבדו במשפט הם יצטרכו לקבל את הדברים גם אם לא ימצאו חן בעיניהם, אבל אצל שופטים אחרים יתכן שיוכלו לשחד אותם או "להסתדר" איתם.
ב] הטענה השנייה בתוכחה: השמחה  אצל העם הייתה גדולה מאד לרגל הבשורה של  מינוי  השופטים-
שהרי אינה  דומה שמיעה מפי המקור- מהרב - לעומת השומע מהתלמיד ובמקרה זה המקור הוא משה-
והתלמיד הוא השופט.
משה רצה להעביר כאן מסר חזק לעם ישראל לכל הדורות: תמיד יש ללמוד מהמקור הקרוב ביותר לשכינה  שם הכול מדויק אין טעויות בהכרעת הדין - כי אינו דומה השומע מהרב לשומע מהתלמיד.
הרעיון הזה מיושם גם בגמרא בתחום ההלכה: [שבת,מ] הכלי הראשון מבשל , הכלי השני כבר לא!
התורה מביאה לנו דוגמאות לרעיון זה :א]  בבראשית הנחש בא  לפתות את חוה, מדוע הוא לא ניגש  אל האדם? התשובה לכך היא, מפני  שהוא ידע כי האדם הוא המקור הראשון - הוא בעצמו שמע את צווי אלוקים על איסור אכילת הפרי- הוא שמע מהרב[מאלוקים], אבל חוה שמעה זאת כבר מהאדם  - התלמיד ולכן היא פחות חזקה ברוחה וניתן להשפיע עליה יותר טוב.
ב]דוגמה נוספת לרעיון- אי הרצון של העם  לשמוע את אלוקים במעמד הר סיני ,אלא לשמוע את התלמיד, במקרה זה זהו משה ומאז חלה ירידת הדורות וגם בזמננו הירידה הרוחנית הזאת נמשכת, לצערנו.
 לכן אנחנו מתפללים: יום, יום:
"השיבה שופטינו כבראשונה ויועצנו כבתחילה והסר ממנו יגון ואנחה"
[תפילת העמידה]
יהי רצון שתפילה זו תתגשם במהרה.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ דוד המלך עורג אל ה' /ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"כאייל תערוג על- אפיקי- מים,כן נפשי תערוג אליך אלוקים"
 [תהלים מ"ב,ב]ooh0o3ob13p6cadliczm.jpg
הטכניקה: שמן על בד.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ישנה ראייה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
ישנה  ראייה / שיר מאת: אהובה קליין (c)

ישנה ראייה עמוקה ונשגבה
מבט של מלך רם ונשא
הבוחן לעד  כליות ולבבות
במלאכת מחשבת רוקם החלטות.

יש הרואה את הנולד
בחוכמתו מתכנן מעשיו מייד
דוגמת אברהם אבי האומה
ירד  מצרימה וטיכס עצה.

יש אדם שאינו רואה
מגשש באפלה כתועה
 טומן ראשו בעפר
כעוף זר ומוזר.

חייב אדם לראות ולהחכים
ללמוד להשכיל   בצל אלוקים
כדויד העורג כאייל לבורא
מתבונן בבריאה ולה' קורא.

הערה: השיר בהשראת פרשת ראה [חומש דברים]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ראה-ראיה אלוקית לעומת ראיית אדם-כיצד?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת ראה- ראייה אלוקית לעומת ראיית אדם- כיצד?/אהובה קליין.
הפרשה פותחת במילה:"ראה"
"ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה: את הברכה אשר תשמעו אל מצוות ה' אלוהיכם אשר אנוכי מצווה אתכם היום והקללה אם לא תשמעו אל מצוות ה' אלוהיכם וסרתם מן הדרך אשר אנוכי מצווה אתכם היום ללכת אחרי אלוהים אחרים אשר לא ידעתם"
[דברים י"א,כ"ז-כ"ט]
ובהמשך נאמר:"ונתתה את -הברכה על הר גריזים ואת הקללה על הר עיבל" [שם י"א, כ"ט]
השאלות הן:
א]מדוע הפרשה פותחת במילה:" ראה" ומה המשמעות של ראייה זו?
ב] מה ההבדל בין ראייה אלוקית לבין ראיית אדם?
ג] במה תלויה  דרגת ראייתו  של האדם?
ד]  האם ניתן לשפר את  כושר הראייה הרוחנית?
התשובה לשאלה א]
לפי דברי ספורנו:באה התורה להזהיר את היחיד שעליו  לראות  ולהבין כי  בתורה אין  פשרות ודרך ביניים והסיבה: אלוקים נותן – או ברכה , או קללה שהם ניגודים קיצוניים  מאד.
לפי חז"ל באה התורה להתריע: לכל אחד באופן אינדיבידואלי "לעולם יראה אדם את עצמו כאילו כל העולם חציו זכאי וחציו חייב, עשה מצווה אחת הכריע את כל העולם לכף זכות, עשה עבירה אחת הכריע את כל העולם לכף חוב"[קידושין מ']
לכן גם המילה:"ראה" כתובה בלשון יחיד.
הראיה- היא חוכמה והחוכמה היא ראיה- כאשר אדם רואה את המפה נכון – הוא יודע  להגיב ולהתאים את התנהגותו בזמן הראוי.
ויש לי חידוש משלי: הרי במעמד הר סיני נאמר:"וכל העם רואים את הקולות"
-כלומר עם ישראל היה במעמד כה נשגב שאת הקולות הנשמעים –הם ראו במו עיניהם .
לכן באה התורה להזכיר לעם כי  תמיד עליהם לראות את הקולות- את עשרת הדיברות לנגד עיניהם  - ולקיים את המצוות הלכה למעשה והתוצאה תהיה הברכה.
התשובה לשאלה ב]
ראייתו של הקב"ה –היא בלתי מוגבלת- הוא רואה  את העולם כולו- את הפרט ואת הכלל, הוא בוחן  כליות ולבבות- ראייתו עמוקה, כמו שנאמר:"כי רם ה' ושפל יראה וגבוה ממרחק יידע"[תהלים קל"ח,י]
שום מכשול לא יפריע לקב"ה לראות את הנעשה בקרב הברואים:
"אם ייסתר איש  במסתרים ואני לא אראנו? נאם ה' הלא את השמים והארץ אני מלא" [ירמיהו כ"ג,כ"ד]
"אלוהים משמים השקיף על בני אדם, לראות היש דורש את אלוהים" [תהלים נ"ג,ג]
"גם חושך לא יחשיך ממך ולילה יאיר כחשיכה כאורה: כי אתה קנית כליותיי תסכני בבטן אימי...גולמי ראו עינך ועל סיפרך יכתבו.."[תהלים קל"ט, י"ב-ט"ז]
כבר כאשר האדם היה בבטן אימו אלוקים ראה ובחן אותו וכל הדברים שיקרו בעתיד – ידועים לה'.
"כי האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב"[שמואל א,ט"ז,ז]
בעוד שראייתו של האדם היא שטחית וחיצונית בלבד, פעמים המראה החיצוני של האדם מטעה וקשה להכיר את אופיו לעומק ואת הלך רוחו,לעומת זאת ה' רואה ללבב.
הוא  הדין לגבי התבוננות במראות יפים שעלולים להטעות את האדם
לדוגמא:"ותרא האישה כי טוב העץ למאכל וכי תאווה הוא לעיניים ונחמד העץ להשכיל ותיקח מפריו ותאכל ותיתן גם לאישה עימה ויאכל" [בראשית ג,ו]
הראייה של חווה הייתה מוטעית, רק לאחר שאכלה  מהפרי, נאמר:"ותיפקחנה עיני שניהם וידעו כי עירומים הם ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגורות" [שם ג,ז]
התשובה לשאלה ג]
רמת הראייה הרוחנית של האדם תלויה במידת חוכמתו  והדבר מתבטא בקריאת המפה בצורה אמיתית והנכונה - עד כמה שאפשר ובהתאם לכך- התאמת התגובה ההולמת לנתון בשטח, על זה  נאמר:"איזהו חכם הרואה את הנולד" [מסכת אבות פרק ב,ט]
כהוכחה לדברים הנ"ל- אנו מוצאים את מסקנתו של אברהם אבינו – כאשר ירד לגרר עם שרה אשתו הוא הסתיר  את זהותה האמיתית  כאשתו כפי שכתוב:"ויאמר אברהם אל שרה אשתו אחותי היא וישלח אבימלך מלך גרר וייקח את שרה"[בראשית כ,ב]
ובהמשך אבימלך מקבל מסר מהקב"ה:"...ועתה השב את אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה ואם אינך משיב דע כי מות תמות אתה וכל אשר לך" בתגובה לכך אבימלך משיב את שרה לאברהם ושואל:"מה ראית  כי עשית את הדבר הזה?  ויאמר אברהם: כי אמרתי רק אין יראת אלוקים במקום הזה והרגוני על דבר אשתי"
כלומר, אברהם שהיה חכם ראה כי במקום זה אין יראת אלוקים ולכן  הקדים רפואה למכה- עשה מה שעשה, על מנת להציל את חיי אשתו וחייו.
אך, כאשר אדם מתבונן ללא עומק וחשיבה הוא  עלול להביא על עצמו ואחרים תוצאות הרסניות במיוחד.
לדוגמא: קין ראה כי קורבנו- מפרי האדמה לא התקבל  במרומים- כעס על הבל אחיו והרגו,אם היה מתבונן מתוך מבט מעמיק יותר - היה מסיק מסקנות נבונות, כגון: פרי האדמה שהביא לא היה מן המובחר ולכן   נפסל.
בכל אופן, רצח הוא איסור מוחלט המופיע בעשרת הדיברות.
התשובה לשאלה ד]
ניתן לשפר את כושר הראיה הרוחני של האדם:
א] על ידי דבקות בעינו האלוקית של הקב"ה- להיות מחובר אל האלוקים- באמונה,בתפילה ולימוד תורה.
כמו לדוגמא: דוד המלך:"כאייל תערוג על אפיקיי מים, כן נפשי תערוג אליך אלוקים" [תהלים מ"ב,ב]
או:"ה' צילך על יד ימינך" [שם קכ"א, ה]
ב] מתוך התבוננות במעשה  הבריאה- ניתן להכיר את גדולת ה':
דוד מתבונן ואומר:"מה גדלו מעשיך ה'.מאד עמקו מחשבותיך: איש-בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת".
לאור האמור לעיל: יהי רצון ונזכה, בכלל ובפרט, להגיע לראיה נכונה
תוך  דבקות  בקב"ה במצוות התורה ובע"ה נזכה ל:"עין בעין יראו בשוב ה' מציון"[ישעיה נ"ב,ח] אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר