יום שני, 30 באפריל 2012

פרשת אמור- ספירת העומר-לשם מה?/מאמר מאת: אהובה קליין.(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת אמור-ספירת העומר- לשם מה?
מאת: אהובה קליין (c)
נמצאים אנו בעיצומם של ימי ספירת העומר,אותם התחלנו למנות מיום שני של חג הפסח.
לפנינו כמה שאלות:
א] מהי מצוות הבאת העומר ולשם מה נועדה?
ב] מה מקור מצווה זו ומה הטעם בספירת ימים אלה?
ג]  מדוע נוהגים מנהגי אבלות בימים אלה?
נושא  הספירה מוזכר  בפרשתנו:
"כי תבואו אל הארץ,אשר אני נותן לכם,וקצרתם את קצירה, והבאתם את עומר ראשית קצירכם אל הכהן[הכוונה  לאלומה הראשונה מקציר השיעורים]והניף את העומר לפני ה' לרצונכם.ממחרת השבת יניפנו הכהן... ולחם וקלי וכרמל[הכוונה לזירעונים קלויים באש ושבולים עם גרעיניהן בעודן לחות] לא תאכלו עד עצם היום הזה- עד הביאכם את קורבן אלוהיכם,חוקת  עולם לדורותיכם,בכל מושבותיכם[חל איסור לאכול מהתבואה החדשה- טרם התאריך: ט"ז בניסן] וספרתם לכם ממחרת השבת [ממחרת יום הראשון של חג הפסח]מיום הביאכם את עומר התנופה,שבע שבתות  תמימות תהיינה,עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום והקרבתם מנחה חדשה.. וקראתם בעצם היום הזה[הכוונה ביום חג השבועות שהוא יום החמישים לספירה]מקרא קודש יהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו.."[ויקרא כ"ג י- כ"א]
מתוך התבוננות בפסוקים הנ"ל נמצאנו למדים- כי התורה מצווה את עם ישראל בשתי מצוות:
מצווה א] הבאת קורבן העומר לכהן.
מצווה זו הייתה נהוגה בזמן שבית המקדש היה קיים ,עם ישראל נצטווה להביא את האלומה הראשונה של השיבולים מקציר השעורים- אל הכהן למחרת יום הראשון של חג הפסח, ולפני כן אסור היה לאכול מהתבואה החדשה.
מצווה זו נועדה : לפי הסבר ספר החינוך – להבעת תודה לקב"ה על כך שמידי שנה בשנה נותן בחסדו תבואה – למחיה.
 הדבר נעשה דווקא ביום השני של חג הפסח כדי שלא נערבב שמחה בשמחה,כי היום הראשון נועד לזכר יציאת מצרים-הנס הגדול- יציאה מעבדות לחירות.
ויש דעה של רבי משה אלשייך[שחי בצרפת במאה ה-16] :מטרת המצווה-למנוע גאווה אצל האדם- בעת הוא  מצוי בשפע כלכלי ,שמא יבוא לידי מחשבה- כי הכול בזכות עצמו ,כמו שנאמר:"כוחי ועוצם ידי עשו לי את החיל הזה"
לכן יש להחדיר לתודעה: כי לה'  הארץ ומלואה, לפיכך  בעת הבאת העומר אל הכהן, הוא מניף את העומר לפני ה' למעלה ולמטה, ולכל ארבעת רוחות השמים- כדי  לסמל שהכל מאת ה' השולט על כל העולם.
ה"משך חוכמה" אומר:כי מצווה זו  מטרתה לחנך את העם למען לא ישימו את הדגש רק על  החיים הגשמיים והרדיפה אחר הממון והעושר,אלא גם על החיים הרוחניים-היינו האמונה בקב"ה וקיום המצוות.
מצווה ב] ספירת העומר.
 על מצווה זו אומר הרמב"ם: כי  מקורה מהתורה, ומצווים אנו לספור את הימים עם השבועות,החל מיום שני של חג הפסח עד חג השבועות.
לפי ספר החינוך: המצווה נועדה כדי להתכונן לחג מתן תורה ,להראות כמה אנו שמחים  לקראת היום  הקדוש הזה, על ידי ספירה וציפייה ,שהרי המטרה  החשובה של עם ישראל היא קיום התורה, מסיבה זו ה' גאל אותם ממצרים- למען יקיימו את התורה: מצוות בין אדם למקום ומצוות בין אדם לחברו.
מנהגי האבלות נוהגים בימים אלה:
 לפי  הסבר הגמרא :
"שנים עשר אלף זוגות היו לרבי עקיבא וכולם מתו מפסח עד עצרת[הכוונה לחג השבועות]..מפני שלא נהגו כבוד זה בזה.[גמרא ,יבמות,ס"ב]
ומעניין  כי במשך ההיסטוריה  התרחשו עוד אירועים קשים לעם ישראל,דווקא בתקופה זו.
יהי רצון שעם ישראל ירבה באהבת חינם וקיום התורה ,לא ידע עוד צער ומכאוב ובע"ה  יזכה לגאולה שלמה במהרה, אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

תודה/ שיר מאת: אהובה קליין.(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
תודה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

ישנה מילה אחת קטנה
ערכה עולה על מתנה
מכילה רק  ארבע אותיות
נוצרת בליבה הרבה כוחות.

מנעימה לאדם יומו
מרוממת מאדירה רוחו
משאירה בדרכה עקבות
 שמעולם אינן נמחקות.

לפני שנים ויובלות
הוקרבו זבחים וקורבנות
להודות על הטוב לאלוקים
פירות מגדים ויבולים.

אך היום באין מקדש
נזמר בפינו  שיר חדש
נודה ליושב במרומים
לשירה יצטרפו מלאכים.

הערה
השיר בהשראת פרשת אמור[חומש ויקרא]
[הבאת-העומר- ראשית הקציר- אל הכוהן משמש גם להודות לה' על היבול].
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום ראשון, 29 באפריל 2012

פרשת אחרי מות קדושים-משפט צדק כיצד?/מאמר מאת:אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת אחרי מות קדושים- משפט צדק כיצד?
מאמר: מאת: אהובה קליין.

פרשת  קדושים פותחת בפסוק:"וידבר ה' אל- משה לאמור: דבר אל-כל- עדת בני ישראל ואמרת אליהם: קדושים תהיו,כי קדוש אני ה' אלוהיכם"
 [ויקרא, י"ט,ב]
בהמשך הפרשה התורה מדברת על דינים  ומצוות –מצוות עשה ומצוות לא תעשה, בין אדם למקום ומצוות בין אדם לחברו.
אחת מהמצוות הלא תעשה- לא  לעשות עוול במשפט,כפי שכתוב בלשון הכתובים:"לא תעשו עוול במשפט,לא- תישא פני דל ולא תהדר פני גדול:בצדק  תשפוט עמיתך" [ויקרא י"ט,ט"ו]
עניין זה חוזר באופן תקיף יותר בפסוקים הבאים:"לא תעשו עוול במשפט,במידה,במשקל ובמשורה מאוזני צדק,אבני צדק,איפת צדק והין צדק יהיה לכם:אני ה' אלוהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים:ושמרתם את כל-חוקותיי ואת-כל משפטיי ועשיתם אותם: אני ה'"[שם י"ט,ל"ה-ל"ז]
ובהמשך כתוב:"ושמרתם את כל-חוקותיי ואת כל משפטיי ועשיתם אותם,ולא תקיא אתכם הארץ אשר אני מביא אתכם שמה לשבת בה"[שם,כ,כ"ב]
השאלות הן:
א] מדוע  מבקש ה' ממשה לדבר :"אל כל עדת בני ישראל" ולא כמו ביתר המקומות בתורה:"דבר אל בני ישראל"?
ב] ממה התורה מזהירה את השופטים?
ג] מדוע התורה חוזרת בשנית על עניין:"לא תעשו עוול במשפט"?
ד] היכן מוצאים אנו דוגמאות לנושא המשפט בתנ"ך?
התשובה לשאלה א]
היות וכל עשרת הדיברות מופיעות בפרשה, לכן הפנייה לכל  עם ישראל,מהסיבה- וכולם חייבים לקיים את הכתוב בעשרת הדיברות.
כשם שכולם היו נוכחים בקבלת התורה-כאיש אחד בלב אחד
שהרי נאמר על עם ישראל:"ויחן-שם ישראל נגד ההר  "[שמות י"ט,ב]
ולא כתוב:"ויחנו", מלמד שכל עם ישראל היו מאוחדים – במעמד הר סיני- כאיש אחד בלב אחד.
והמטרה לפי ציווי ה' להיות עם קדוש,אם עם ישראל ילך בדרך ה' על פי כל הציוויים- התוצאה :עם סגולה- עם קדוש, כי האדם נקרא: אדם" מהסיבה:הוא חייב להידמות  לה',אדם=אדמה לעליון..
התשובה לשאלה ב]
התורה מזהירה את השופטים לשפוט משפט צדק.
רש"י מצטט את דברי :תורת כוהנים:""לא תעשו עוול במשפט"- בדין,מלמד שהדיין המקלקל את הדין קרוי עוול שנאוי משוקץ חרם ותועבה[מ"ו],וגורם לחמישה דברים:מטמא את הארץ,ומחלל את ה',ומסלק את השכינה,ומפיל את ישראל בחרב, ומגלה אותו מארצו"[ב]
כלומר דיין שאינו נוהג בצדק הוא נחשב ל:"עושה עוול"-אלו דברים השנואים והחמורים בעיני אלוקים.
העוול נקרא גם בשם תועבה,לפי שנאמר :"כי תועבת ה'..כל עושה עוול",[דברים כ"ה,ט"ז]והתועבה קרויה חרם ושקץ,לפי שנאמר:"ולא תביא תועבה אל ביתך והיית חרם כמוהו שקץ תשקצנו.."[שם ז.כ"ו]
התשובה לשאלה ג]
על שאלה זו עונה רש"י ומביא כאן את דעת-תורת כוהנים:
כאן כוונת התורה : "לא תעשו עוול במשפט".כגון:במידה,במשקל ובמשורה,
שהמודד נקרא דיין,כמו שהדיין חותך את הדין בהתאם לאמות מידה שבידיו,כך גם המודד בהתאם לכלי המידה שבידיו,מכאן שאם רימה במידות,הרי שהוא מקלקל את הדין.
מידה- זו מידת הארץ.
משקל-מאזניים.
משורה-מידת הלח והיבש.
מידת הארץ:יש להיזהר לא למדוד את הקרקע- לאחד -בימות הגשמים ולשני- בימות החמה. לפי שסרט המדידה בימות הגשמים הוא לח וכך מתפשט לפי הצורך,אבל בימים יבשים,הוא מתכווץ מתוך היובש,וכאן יש חשש לאי יושר במדידה.
ובמשקל :שלא  יטמין את משקלותיו במלח כדי שהמשקולות יספגו לחות וכך יכבידו יותר- וכל זה כדי להונות את האנשים.
ובמשורה: שלא ירמה את הציבור על ידי  שפיכת הנוזלים מגובה רב ואז הנוזל יעלה קצף ויראה כאילו שהמידה  מלאה.
או ,שלא יחמם את הנוזלים טרם המדידה,כי כתוצאה מכך הם מתפשטים ונראים בכמות גדולה יותר וזו רמאות.
הקב"ה דורש משפט צדק  ,כשם שבזמן מכת בכורות במצרים הבחין ה' בין בכור לבין שאינו בכור,כך הוא מבחין גם באלה שאינם ישרים וטובלים את המשקולות במלח ועתיד להענישם על כך.
גם כאן רש"י מצטט את תורת כוהנים:"אני ה' אלוהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים"- על תנאי כך הוצאתי אתכם מארץ מצרים,שתקבלו עליכם מצוות מידות.שכל המודה במצוות מידות מודה ביציאת מצרים,וכל הכופר במצוות מידות כופר ביציאת מצרים"[ג]
תשובה לשאלה ד]
בתנ"ך,אנו מבחינים בשני סוגי משפט:
משפט שעורך הקב"ה בכבודו ובעצמו ומשפט של שופט-אדם בשר ודם.
ההבדל בין שני סוגי המשפט הוא:
משפט הנערך על ידי אלוקים- נעשה בצדק  מוחלט,גם אם לפעמים לאדם לא מובן התהליך,או פסק הדין.
לעומת זאת, אצל השופטים,גם אם הם ישרים ומשתדלים להגיע למשפט צדק, תמיד יש גם חשש לטעויות.
הנה כמה דוגמאות בנושא המשפט בתנ"ך:
א] דור הפלגה: כאשר הם חטאו ובנו מגדל  וכל זה כנגד אלוקים.מסופר כביכול שאלוקים יורד לראות מקרוב את מעשיהם, כפי שכתוב:"וירד ה' לראות את- העיר ואת המגדל אשר בנו בני האדם" [בראשית י"א,ו]
יש כאן מסר לשופטים בשר ודם והוא: עניין הקל וחומר, אם הקב"ה טרם מעניש, כביכול יורד לקרקע כדי לראות את החוטאים,קל וחומר ששופטים שהם בני אדם, חייבים לבדוק היטב את  החשוד טרם יפסקו את פסק  הדין.
ב]מהפכת סדום ועמורה:
אברהם מבקש ומתחנן לקב"ה- בתחנונים:"..האף תספה צדיק עם-רשע?אולי יש חמישים צדיקים בתוך העיר האף תספה ולא- תישא למקום למען חמישים הצדיקים אשר בקרבה.."[בראשית י"ח,כ"ג- כ"ד],שמא נשארו צדיקים בסדום,אך הקב"ה אינו מקבל את   תחנוניו,ולפני זה נאמר:"ויאמר ה' זעקת סדום ועמורה כי- רבה וחטאתם כי כבדה מאד:ארדה-נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה.." [שם י"ח,כ-כ"א]
גם במשפט זה כביכול ה' יורד  מקרוב לראות את החוטאים והתוצאה:מהפכת סדום ועמורה.
ג]עונשו של פרעה,כאשר אברהם ושרה היו במצרים,פרעה חמד את שרה ולקח אותה אליו והתוצאה:"וינגע ה' את פרעה נגעים גדולים ואת ביתו על דבר שרי אשת אברם" [בראשית  י"ב,י"ז]
ד] משפט שלמה המלך.[מלכים פרק י"ג,פסוקים ט"ו-כ"א]
ה] דבורה  השופטת :עסקה גם במשפט אך הייתה גם נביאה.[שופטים ד,ד-ה']
לסיכום לאור האמור לעיל.בפרשה זו מופיעים מצוות רבות.
ישנה הקפדה על משפט צדק ויחד עם זאת הקב"ה מזהיר כי במקרה של עשיית עוול במשפט החוטא ישלם על כך מחיר  וייענש קשות,כי אין דבר הנסתר  מעיני הקב"ה.
הדרישה היא לקיים את כל המצוות- כדי להיות עם  קדוש.
ולהמשיך להתגורר בארץ ישראל לנצח.
יהי רצון ועם ישראל יקיים את המצוות בין אדם למקום ובין אדם לחברו וישמש אור לגויים בקדושתו. אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת אחרי מות קדושים/-כוח הווידוי/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת אחרי מות קדושים- כוח הווידוי/ מאמר מאת: אהובה קליין

בפרשת אחרי מות מבצע אהרון הכהן שלושה ווידויים:וכך כתוב בלשון התורה:
"והקריב אהרון את פר החטאת אשר לו וכיפר בעדו ובעד ביתו..."[ויקרא ט"ז,ו]
והפסוק מופיע בשנית:"והקריב אהרון את פר החטאת לו וכיפר בעדו ובעד ביתו..." [ויקרא י"א] נשאלת השאלה מדוע התורה מזכירה ווידוי זה פעמיים?
על שאלה זו עונים חז"ל: לכהן יש שני בתים, הבית הראשון הוא ביתו שלו הכולל את אשתו ויתר בני  הבית ואילו הבית  הנוסף- הוא כל שבט הכהונה.
ביום הכיפורים מתוודה הכהן על  שני הבתים,  בווידוי הראשון- על חטאי אשתו ובני ביתו ובווידוי השני על חטא אחיו הכוהנים- ווידויים אלה הוא מבצע על ראש הפר וביניהם תהיה  הפסקה כדי שייתן גורלות על שני השעירים ולאחר שני הווידויים הכוהן שוחט את הפר.
שני הווידויים הראשונים נאמרים על הטומאה שבמקדש כגון שמישהו  נכנס  למקדש כשהוא טמא, או אכל  מהקודשים כשהוא טמא ולא משנה אם הדבר נעשה במזיד או בשגגה.
הווידוי השלישי שהכוהן עורך – הוא  על ראש השעיר לעזאזל, ווידוי זה גדל ומתרחב  בשני תחומים:א] על כלל ישראל ב] על כל עוונות עם ישראל, פרט לעוון טומאת המקדש וקודשיו של ישראל שהתכפר בשעיר החטאת אשר לעם- היינו השעיר לה'.
לפי דעתו של הזוהר הקדוש: יש מעלה גדולה במיוחד באמירת הווידוי, יש בכוח הווידוי אפילו  להציל את האדם מפני כל מיני מקטרגים אשר בשמים, על ידי שהאדם מפרט את כל חטאיו לפני  אלוקים, דינו נמסר ישירות לקב"ה ולא על ידי מתווכים למיניהם של מעלה ויש בכך הקלה לאדם, מסיבה זו גם דוד המלך מבקש:"שפטני אלוקים.."[תהילים מ"ג,א] דוד המלך מעוניין שה' ישפוט אותו באופן אישי וישיר בלבד-  בכך שמעיד על עצמו שחטא.
לפי הרמב"ם [סנהדרין דף ט' עמוד ב'] על ידי שהאדם מעיד על עצמו שחטא הוא גורם לכך במו ידיו שיזוכה בדין ולכן אומר דוד המלך:"חטאתי אודיעך...אמרתי אודה עלי פשעי לה'..."
מתעוררת כאן שאלה, כיצד יתכן  שיש בכוחו של הכוהן לכפר  על חטאיהם של אחרים כגון: חטאי אשתו , חטאי בני ביתו, חטאיהם של העם? הרי החוטאים חייבים להתחרט על חטאיהם, התשובה  לכך היא: כהן גדול שירש את הכהונה
מהכוהן הגדול אהרון- הוא ירש למעשה כוח מיוחד  שנקרא כוח האחדות, אהרון היה נביא ישראל במצרים במשך שמונים שנה ולכן כאשר  ה' ציווה את משה ללכת אל מצרים כדי  להתמנות למושיען של ישראל, משה  תחילה סירב לעשות כן, הוא חשש שיש  בזאת פגיעה באחיו אהרון, אך הקב"ה אומר למשה:
"יראך ושמח ליבו"- כלומר לא רק שאהרון לא יפגע  מכך, אלא הוא ישמח  לקבל את פני משה, ליבו של אהרון הוא לב מיוחד- על טבעי, לב  הגדוש אהבה רבה  לזולת ולכל אחד ואחד ומעל הכול ניתן להגיד כי הוא בעל לב של אחדות עם כל אחד ואחד.
כוחו הוא כוח מיוחד שבאמצעותו מסוגל לזכות אחרים והרי ידוע שכבר  נאמר על אהרון הכוהן במסכת אבות [ פרק א,י"ב] – "הלל אומר הווי מתלמידיו
של אהרון: אוהב שלום ורודף שלום- אוהב את הבריות ומקרבן לתורה"
הכהן הגדול ביום הכיפורים  נושא איתו את כלל ישראל, כל מעשיו שנעשים נזקפים לזכות  את כל עם  ישראל ופעולת עם ישראל נחשבים  פעולותיו, מסיבה זו אם אירע בימיו של כוהן גדול  רצח בשוגג,היות ולא מנע זאת- האשמה תהיה מוטלת עליו ולכן הווידוי  שהכוהן אומר- כאילו יוצא  מפיהם של החוטאים עצמם.
דרגה זו של אחדות וכהונה נדרשת גם  מעם ישראל.
 מכאן עלינו להסיק- כי הכהן הגדול משמש דוגמא אישית בכוח האחדות והכהונה  לעם ישראל, לכן הקב"ה דורש  מבניו:"ואתם תהיו לי ממלכת כוהנים וגוי קדוש" [שמות י"ט, א] כשם שבזמן מעמד הר סיני עם ישראל היה מאוחד כאיש אחד בלב אחד והיה ברמה של קדושה  מיוחדת- כך עם ישראל חייב לשאוף להיות תמיד בקדושה ובאחדות
מי ייתן והדבר יתגשם במהרה  וכך נזכה בגאולה בכלל ובפרט – בע"ה   עוד בימינו. אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

עבודת הכהן הגדול ביוה"כ/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
עבודת הכהן הגדול ביוה"כ
שיר / שיר מאת: אהובה קליין (c)

השמים מעורפלים לובן בוהק
הכהן נחפז לעבודתו ומדייק
בחרדת קודש קרב לשעירים
יטיל גורלות ביום הכיפורים.

בחיל ורעדה ניצב ביניהם
ידיו לופתות בשני גורלותיהם
האחד יקריב  ליושב במרומים
השני ידרדר היישר למעמקים.

פירקו נאה זקנו מגודל
עיניו  בורקות כזוהר הטל
בשרו חידודים, חידודים
ילחש ווידויים יניס מקטרגים.

בליבו משא כבד משקל
כפרת  עוונות הקהל
נשמתו בוערת אחדות
למען הזולת אהבה ורעות.

הערה: השיר בהשראת פרשת:אחרי מות [חומש ויקרא]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ הכהן ושני השעירים/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"ולקח את-שני השעירים והעמיד אותם לפני ה' פתח אוהל מועד:  ונתן אהרון על-שני השעירים גורלות,גורל אחד לה' וגורל אחד לעזאזל"
[ויקרא  ט"ז,ז-ח]
הטכניקה: שמן על בד.lz2igssopbipwhp2u7vn.jpg
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת אחרי מות-שני שעירים-שני גורלות/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת אחרי מות-שני שעירים, שני גורלות - כיצד?
/ אהובה קליין.

פרשה זו  מתארת את עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים בתקופה שבית המקדש היה עדיין קיים.
לאחר  חורבן המקדש- חז"ל  קבעו :כי יש  לקרוא פרק ראשון מתוך הפרשה ביום הכיפורים בין תפילת שחרית לתפילת  מוסף-  וזאת כזיכרון לעבודת הקודש.[מגילה ג, ה]
וכך התורה  פותחת את הנושא:"וידבר ה' אל- משה אחרי מות שני בני אהרון, בקרבתם לפני ה' וימותו ויאמר ה' אל משה: דבר אל אהרון אחיך, ואל יבוא בכל עת אל הקודש מבית לפרוכת אל פני הכפורת אשר על הארון ולא ימות- כי בענן  אראה על הכפורת... ומאת עדת בני ישראל ייקח שני שעירי עיזים לחטאת ואיל  אחד לעולה והקריב אהרון את פר החטאת אשר לו וכיפר בעדו ובעד ביתו ולקח שני  השעירים והעמיד אותם לפני ה' פתח אוהל מועד ונתן אהרון על שני השעירים גורלות: גורל אחד לה'  וגורל אחד לעזאזל והקריב אהרון את השעיר אשר עלה עליו הגורל לה' ועשהו חטאת והשעיר אשר עלה עליו הגורל- לעזאזל יעמד חי לפני ה' לכפר עליו לשלח אותו המדברה.."[ויקרא ט"ז,א-י]
 בקוראנו את הפסוקים הנ"ל  מתעוררות כמה שאלות:
א] מדוע התורה מזכירה בפתיחת הפרשה את מות בני אהרון?
ב] מה פשר הענן המוזכר עם הופעתו של ה'?
ג] מה תפקידם של שני השעירים בעבודתו של הכהן?
התשובה לשאלה א]
רש"י מביא  את משלו של רבי אליעזר בן עזריה: מעשה בחולה שלא חש בטוב והלך לרופא,  הציע לו הרופא לא לאכול דברים קרים ולא לשכב במקום לח.
אחריו בא חולה אחר- אליו האזהרה הייתה יותר תקיפה : לא לאכול דברים צוננים ולא לשכב במקום לח – כדי שלא ימות כפלוני שלא הקשיב להוראות אלה.
כמובן שההוראות של הרופא-  אל החולה השני הפחידו יותר וגרמו לאיש
לקיים את עצות הרופא ביתר זהירות.
והנמשל: לכן נאמר:"אחר מות שני בני אהרון" כדי להזהיר את אהרון שלא יכנס אל הקודש בכל עת, מפני שסיבת מותם של בני אהרון הייתה: "בקרבתם לפני ה' " וזאת  כדי- להודיעו מה התוצאה של אי ציות לאיסור הכניסה לקודש.
התשובה  לשאלה ב]
רש"י מציע  שני פירושים:
1] לפי פשוטו- אהרון מוזהר שלא יבוא אל הקודש  בכל עת- לפי שגילוי השכינה שם- שהרי ה' מדבר מעל הכפורת, כמו שכתוב:"ודיברתי איתך מעל הכפורת מבין שני הכרובים" [שמות כ"ה, כ"ב]
2] אהרון אינו רשאי לבוא לקודש הקודשים- אלא רק בשעה שמקטיר הקטורת ביום הכיפורים וקב"ה  יראה אליו רק בענן.
רבי מאיר שפירא, ראש ישיבת חכמי לובלין מציע רעיון  מעניין ויפה: ישנם אנשים שדווקא בשעות קשות וקשיים הבאים עליהם- נחלשים באמונה בקב"ה
ונשברים.לכן הכתוב  פונה אליהם:"כי בענן אראה על הכפורת" מכאן שאסור להתייאש גם במשברים וצרות ויהודי חייב להתחזק באמונה  ,דווקא כשהכול נראה אבוד וחסר תקווה מעונן וחשוך-  יש לדעת כי אלוקים אינו נוטש  אף יהודי  ולכן  יש להמשיך להתפלל אל  הבורא  ובע"ה :"ישועת ה' כהרף עין" כדברי דוד המלך. [תהלים]
לפתע תזרח הישועה והכול יבוא על מקומו בשלום.
תשובה  לשאלה ג]
לפי  דברי רש"י: אהרון הכהן לוקח איתו  את שני השעירים, אחד מימנו והשני משמאלו ונוטל ידיו לתוך הקלפי ומניח על שעיר אחד משמאלו  את הפתק שעלה ביד שמאלו, שעליו כתוב את הגורל.
 ועל השעיר מימינו מניח את הפתק השני  שעלה בגורל  ביד ימינו .
השעיר שעלה בגורלו:"לשם" מיועד  להקרבה לה' לקורבן  חטאת ,ואילו השעיר שנועד לעזאזל- יושלך למדבר  על הר קשה וצוק גבוה.[דברי רש"י]
לפי דברי חז"ל:  היה דוחף את השעיר מן הצוק "לאחוריו והוא מתגלגל ויורד ולא היה מגיע לחצי ההר עד שנעשה איברים, איברים" [יומא פ"ו מ"ו]
ומפסוקינו ניתן ללמוד כי דייקו בהמתת השעיר שנאמר:"יעמוד חי  לפני ה' " שכל  עוד  הוא במקדש- הוא חי ו"לשלח אותו"-  הכוונה לשלח אותו למיתה.
לפי הרשב"ם:"לפי פשוטו לשלח אותו  חי-  אל ההרים כמו שמצינו ציפורי המצורע [ויקרא י"ד,ז] :"ושלח את הציפור החיה על פני השדה לטהרו מטומאתו- אף כאן לטהר  את ישראל מעוונותיהם,  משלחו אל המדבר- והוא מקום מרעה  לבהמות"
מכאן , שביום הכיפורים היה מתוודה הכוהן  הגדול שלוש פעמים: פעמיים על פר  חטאת ופעם שלישית על השעיר המשתלח לעזאזל.
בפעם ראשונה היה הכהן מתוודה :על חטאיו  וחטאי בני ביתו.
  בפעם השנייה גם על הכוהנים.
ואילו בפעם שלישית  על כל עם ישראל.
מעניין מדוע שעיר אחד יוקרב לה' והשני נועד למדבר – להריגה?
על כך עונה ספורנו: לדעתו , השעיר הנושא את עוונות עם ישראל –אינו ראוי לזבח, מגודל  טומאתו.
מעניינת במיוחד דעתו של אברבנאל: הוא רואה בשני השעירים את מאבקם  הנצחי של יעקב ועשיו-  שנולדו תאומים ושווים  מבחינה פיסית בקומה ובמראה, אך מבחינה רוחנית הבדל גדול ביניהם- עשיו פנה לדיראון ואילו יעקב לחיי עולם,באופן טבעי נועדו האחים לגדול באופן שווה,אולם בהשגחה עליונה נפל בגורלו של שעיר אחד להיות עמו ונחלתו של ה' ולהתקרב לבורא עולם, ואילו השעיר השני הורחק מנחלת אלוקים לארץ של מדבר ושיממון.
עבודת הכהן ביום הכיפורים- מטרתה תפילה לה' שסוף, סוף יגמר מאבק זה, על ידי שהכהן הגדול מתוודה על השעיר לעזאזל- בכך הוא מצביע כי רק את עשיו הרשע הולמים החטאים וכל העוונות האחרים ואילו בני יעקב חייבים להתנקות מהחטאים – בהיותם העם הנבחר.
לסכום: היום  באין מקדש, ביום כיפורים  מרבים בתפילה ובתענית ומבקשים מהקב"ה שימחק את חטאנו  ברחמים, אך לא על ידי מחלות וצער.
יהי רצון ועם ישראל ישוב אל חיק הקב"ה :"ייתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם, ברכי נפשי את ה' הללויה"[תהלים ק"ד,ל"ה].ובע"ה גאולה קרבה לבוא.אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
 
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ארצי מולדתי/ שיר מאת:אהובה קליין.(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
ארצי מולדתי/ אהובה קליין (c)

ארצי מולדתי שלי
את בבת עיני
ארץ  נחלת אבות
אברהם , יצחק ויעקב.

ארצי מולדתי שלי
את עטופה בנשמתי
אלייך אערוג כאייל
שטופת זוהר הטל.

ארצי מולדתי שלי
את – ביתי  מבצרי
ארץ נחלי מים
השכינה פורשת  כנפיים.

ארצי מולדתי שלי
אשא עלייך  תפילתי
"מאין יבוא עזרי"
מאת ה' ישועתי.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ארץ ישראל/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
ארץ ישראל / שיר מאת אהובה קליין (c)

ארץ ישראל היהודית
כאבן יקרה וייחודית,
יש ושקועה במצולות הים,
יש ועולה לגובה רם
מאירה למרחקים,
מתוקשרת בעיתונים,
אך,אינה נשחקת לעולמים
נועדה לבני מלכים.

ארץ ישראל הקדושה
נחלה רמת מעלה,
אלוקים בה מביט
מראשית עד אחרית
בה-"עם לבדד ישכון"
בתורה יהגה ויעמול,
ייטיב עם הזולת
בכלל וגם בפרט.

ארץ ישראל זקופת הקומה,
צועדת קדימה ראשה מרימה.
בתום אלפיים שנות גלות
שואפת לכליל השלמות,
בניה שבים על כנפי נשרים,
דברי נביאיה- קורמים עור וגידים:
"עוד אבנך ונבנית בתולת ישראל
עוד תעדי תופייך ויצאת במחול משחקים"
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ארץ ישראל-צומת דרכים/שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
ארץ ישראל- צומת דרכים / אהובה  קליין (c)

ארץ ישראל- צומת דרכים,
טיפה בים- בתוך מרחבים,
היא  כמרגלית,
סגולתה  כטלית.

ארץ ישראל- צומת דרכים,
ככבשה בן שבעים  זאבים.
אומות העולם- בה  צופים,
בקדרתה בוחשים.

ארץ ישראל- צומת דרכים,
פסיפס אנושי בשלל גוונים,
בחוט השני- מקושרים,
יונקים  מאותם שורשים.

ארץ ישראל- בעלת תכלית,
עיני ה' בה- מראשית ועד אחרית.
בעתיד אליה- יעלו מושיעים,
לחזות באורה ובממלכת אלוקים.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מדינת ישראל-כיצד מצטיירת כיום?/מאמר: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
מדינת ישראל – כיצד מצטיירת כיום ?
מאת: אהובה קליין.
כמידי שנה  בהיותינו חוגגים - את יום חג עצמאותנו - האם אין זו  השעה - בנוסף לחגיגות ולטקסים - לעצור קמעה ולחשוב  על ההישגים שהשגנו בכל התחומים ומנגד לעשות חשבון נפש ולחפש  היכן טעינו? בדומה לאדם החוגג את יום הולדתו – מביט על הישגיו ומנגד אל עבר העתיד - מתוך  כוונה לשפר את מצבו ובהתאם  לכך   יתכן שישנה כיוון וכל זאת על רקע קולות  השיר היפה והידוע: "פה בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות.."
ארץ ישראל הובטחה כבר לאבי האומה- אברהם אבינו- בברית בין הבתרים, "ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמור: לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת"[בראשית ט"ו,י"ח]
ובהמשך , נאמר ליצחק:"וירא אליו ה' ויאמר אל- תרד מצרימה שכון בארץ אשר אומר אליך, גור בארץ הזאת ואהיה עימך ואברכך כי- לך ולזרעך אתן את כל הארצות האלה והקימותי את השבועה אשר נשבעתי לאברהם אביך...עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצוותי חוקותיי ותורתי" [בראשית כ"ו,ב-ה]
הבטחת הארץ נאמרת גם ליעקב:"והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה ונברכו בך כל משפחות האדמה ובזרעך והנה אנוכי עימך ושמרתיך בכל אשר תלך והשיבותיך אל- האדמה הזאת כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי - את אשר דיברתי לך"
 [בראשית כ"ח,י"ד-ט"ו]
מעניין כי משה – מנהיג העם  במסירות נפש ,אינו זוכה להיכנס לארץ,
אך אלוקים מודיע לו:"דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם... והורשתם את – הארץ וישבתם בה כי לכם נתתי את הארץ לרשת אותה.." [במדבר ל"ג,נ"ג]
ואכן ההבטחות קרמו עור וגידים כפי שנאמר:"ויקח יהושע את כל הארץ ככל אשר דיבר ה' אל משה ויתנה יהושע לנחלה לישראל...והארץ שקטה ממלחמה" [יהושע י"א, כ"ג]
לגבי עתיד המדינה , מנבא הנביא ישעיה:"...ובנו בתים וישבו ונטעו כרמים ואכלו פריים" [ישעיה ס"ה,כ"א]
כיום אנו חיים במדינה  משלנו, אחרי אלפיים שנות גלות זכינו בחסדי ה'  לארץ יפה ופורחת- הולכת ונבנית, "ארץ זבת חלב ודבש".
אך עדיין לא הגענו אל המנוחה והנחלה, מטלות  רבות  עוד לפנינו : בשטח החינוך, החברה,הביטחון והכלכלה, אנו שואפים לאחדות העם כאיש אחד בלב אחד, לשלום בארץ ויש בידנו לתרום לכך כפי שהתורה מבטיחה:
"והיה כי יביאך ה' אלוקיך  אל הארץ אשר נשבע לאבותיך....הישמר לך פן תשכח את ה' אשר הוציאך מארץ מצרים...את ה' תירא ואותו תעבוד.." [דברים ו,י-י"ג]
כתנאי להצלחות  נזכור: כי עלינו  לקיים את מצוות התורה הלכה למעשה- כי אלוקים פוקח עין עלינו תמיד, כפי שנאמר:"עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית השנה" [דברים י, י"ב]
בשורות טובות!
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ ישראל בזמן הגאולה/ ציירה:אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"הנה  ימים באים נאום ה' והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דברי ה' " [עמוס,ח,י"א]
הטכניקה: שמן על בד.vrxjlo8yp8n0i9qhiqqg.jpg
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שישי, 27 באפריל 2012

סמל המדינה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
סמל המדינה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

שמים תכולים אפופי עשן
רוח קדושה מתעצמת איתן
מפלסת דרכה בין העננים
נחפזת בששון לפתוח שערים.

לפתע מתגלה מחזה מרהיב
מנורת זהב שבעה קנים
עטורה סביבה עלי זיתים
סמל המדינה לנצח נצחים.

הנביא זכריה כולו נדהם
בת קול לוחשת לחכם
לא בחיל ולא בכוח אמר אלוקים
מסר לעד  לבניו האהובים.

הערה: השיר בהשראת זכריה[ד,ב-ד]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום חמישי, 26 באפריל 2012

סמל המדינה :מהותו ומקורו/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
סמל המדינה  מהותו ומקורו
מאמר מאת: אהובה קליין.
סמל מדינת ישראל מצטיין ביופיו,ייחודו ותוכנו.הוא מכיל עומק רוחני  מקפל בתוכו-מקורות מהתנ"ך, היסטוריה שלמה  וקדושה.
מבחינה אומנותית- יש בו סימטריה נהדרת, הוא פשוט נראה מושלם.
האם שאלתם את עצמכם,כיצד נוצר סמל זה? ומה מקורו?
מתברר, כי  הסמל עוצב כאן בארצנו הקדושה על ידי שני אחים,ששמם גבריאל ומקסים שמיר,
יחד עם הצעתם הובאו עוד הצעות של אנשי מקצוע אחרים אל מועצת המדינה הזמנית.
אך ,הצעתם של האחים  נבחרה  בתאריך:י"א שבט תש"ט.
כאשר הם  נשאלו: מדוע בחרו באלמנטים אלה- המנורה ועלה הזית,תשובתם הייתה בזו הלשון:
"המנורה מייצגת את עברו המפואר של העם היהודי ובניגוד למגן דוד-הוא סמל שאינו מופיע אצל עם,או אומה אחרת בעולם"
תוך כדי התבוננות  בסמל, אנו מבחינים בציור המנורה בעלת שבעת הקנים-עשויה זהב וממוקמת במרכז ,היא מוקפת עלי  זית משני צידיה.
בתנ"ך אנו נפגשים  עם המנורה לראשונה  בחומש שמות:
"ועשית מנורת זהב טהור,מקשה תיעשה המנורה,ירכה וקנה,גביעיה,כפתוריה ופרחיה ממנה יהיו ושישה קנים יוצאים מצידיה שלושה קני מנורה מצידה האחד ושלושה קני מנורה מצידה השני...כולה מיקשה אחת זהב טהור ועשית את נרותיה שבעה,והעלה את נרותיה והאיר על עבר פניה" [שמות כ"ה,ל"א—ל"ט]
מתוך הכתובים ניתן להבין: כי המנורה הייתה עשויה זהב טהור- המתכת המשובחת והיקרה ביותר מבין המתכות,כמו כן,היא עשויה מיקשה אחת ולא חלקים,חלקים.
דבר זה מרמז על אחדות עם ישראל,ממש כפי שהתאחדו במעמד הר סיני כאיש אחד בלב אחד.
המנורה תפקידה להאיר, בכך היא מסמלת את עם ישראל: העם הנבחר
-תפקידו להיות אור לגויים,עליו לחיות באחדות לנצח.
המנורה תחילה הייתה במשכן ואחר כך בבית המקדש.
בבית המקדש הראשון אשר בנה שלמה- היו עשר מנורות זהב כפי שמתואר:"ויעש שלמה את כל הכלים אשר בית ה'...ואת המנורות חמש מימין וחמש משמאל לפני הדביר זהב סגור והפרח והנרות והמלקחיים זהב"[מלכים א,מ"ח-מ"ט]
בבית המקדש השני הייתה רק מנורה אחת.אך בשנת 70 לספירה כאשר לחמו הרומאים-הם החריבו את ירושלים ובית המקדש , טיטוס מפקד הצבא הרומאי ,לקח איתו את כלי המקדש –כולל המנורה,כאשר הגיע לרומי הוא הציג את המנורה לראווה יחד עם היהודים השבויים בתהלוכת חוצות.
תהלוכת ניצחון זאת עם המנורה הונצחה בתבליט המפורסם בשער טיטוס ברומא.
המנורה אשר מופיעה בסמל מדינת ישראל- היא על פי אותה מנורה בשער טיטוס ולא על פי הדגם שהיה בבתי המקדש והסיבה לכך:
הייתה מטרה לקחת את המנורה ממקום ששם הושפלה למקום גבוה -לסמל המדינה  אשר מוכיח  לכל את הריבונות היהודית בארצנו , בה אנו חיים כעם חופשי.
לעניות דעתי,האחים שמיר אשר עיצבו את סמל המדינה עשו זאת ברוח הקודש. למה הדבר דומה? להורים  הקוראים בשם לתינוק, ידוע כי את השם הם נותנים ברוח הקודש כי שם  האדם  הוא-המהות שלו.
כך גם כאן: הסמל עוצב בדמיון מפליא לחזון שראה זכריה הנביא:
"..ראיתי והנה-מנורת זהב כולה וגולה על-ראשה ושבעה נרותיה עליה שבעה ושבעה מוצקות לנרות אשר על-ראשה:ושניים זיתים עליה אחד מימין הגולה ואחד על-שמאלה." [זכריה ד,ב-ד]
מעניין כי זכריה ראה את המנורה  בחודש  שבט- זה החודש שבו נבחר הסמל בישראל! האין זה דבר נפלא? אין מקרה בעולם- הכול בהשגחת הקב"ה,הוא המנהיג של העולם ,אין עוד מלבדו.
  חודש שבט = ראשי תיבות: שיהיו בשורות טובות.
 מדהים לראות צמח שנקרא: מוריה ישראלית,דומה להפליא למנורה,זה פשוט לא יאומן.ניתן לראותו על גבעת המנורה בנאות קדומים.
בתורה, המנורה ומזבח הקטורת מופעים בדרך כלל יחדיו,הקטרת הקטורת קרובה להטבת הנרות:
"והקטיר עליו אהרון קטורת סמים,בבוקר בבוקר בהיטיבו את הנרות יקטירנה: ובהעלות אהרון את הנרות בין הערביים יקטירנה,קטורת תמיד לפני ה' לדורותיכם"
[שמות ל,ז-ח]
במנורה משתקפת המוריה אשר  מעלה קטורת בשמים בעיקר בימים חמים מאד.
האור והבשמים הולכים יחדיו אצל בורא עולם וכך התרחש גם במקדש.
ענפי הזיתים משני צידי המנורה מסמלים: מצד אחד את כהונת הכהן הגדול - ממשפחת אהרון הכהן ומצד שני: מלך ממלכות דוד.
ומדוע דווקא ענפי זיתים?
 התשובה,כמה סיבות לדבר:
א]כי שמן  הזית הזך - שימש להדלקת המנורה.
ב] בשמן זה היו נמשחים המלך לתפקיד המלוכה והכהן לתפקיד הכהונה.
ג] עלה הזית מזכיר לנו את  הופעת היונה:" ועלה זית בפיה" –כסמל לשלום בתום המבול- וזאת  לבשר כי יבשה הארץ ,תם המבול והשלום בפתח.
ד]דוד המלך אומר בתהלים:"בניך כשתילי זיתים" הכוונה- כשם שגזע עץ הזית מסתעף ומתפצל לכוונים רבים, כך גם  דוד המלך מייחל כי הבנים בקרב עם ישראל יהיו חכמים ונבונים-אנשי אשכולות.
ה] הזית שייך גם לשבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל.
ו] לשמן יש תכונה לא להתמזג עם נוזלים אחרים, כאשר  מערבבים אותו עם נוזל מסוג אחר,תמיד השמן יצוף למעלה  מעל שאר הנוזלים .
כך גם עם ישראל- יהודים נשארים –העם הנבחר שאינו מתמזג עם עמים אחרים.
ז] "נקראו ישראל:"זית רענן"[ירמיהו י"א,ט"ו] שהם מאירים לכול"[שמות רבה ל"ו,א]
ח] שרה אימנו כאשר נתבשרה על ידי המלאכים על הולדת בנה יצחק.
"האירו פניה כזית"[בראשית רבה נ"ג,ג]
והכוונה כי עלה הזית הוא עשוי גוון מיוחד,מצד אחד ירוק כהה ומצד שני ירוק מוכסף.
צבע זה נותן הרבה  אור.
ט] בחזון נאמר לזכריה משפט חשוב  במיוחד לעם ישראל:"לא בחיל ולא בכוח אמר כי אם ברוחי .."לכן יש דעה שאומרת: כי ענף אחד של הזית מסמל את  רוחו של אלוקי ישראל  והצד השני- תורתו,"תורה אורה" אשר תתגבר על החיל והכוח.
לסיכום,לאור האמור לעיל, ניתן להסיק כי סמל המדינה שעוצב בארצנו הקדושה ,מקורו בתנ"ך.
יהי רצון ועם ישראל יהיה מאוחד כאיש אחד בלב אחד- ממש  בדומה למנורה שהייתה מקשה אחת,
ישמש אור לגויים- כאור המנורה במקדש, השקט והשלווה יהיו מנת  חלקו לעד- כעלה הזית בפי היונה בתום המבול אשר סימל את השלום.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 25 באפריל 2012

ציורי תנ"ך/ סמל המדינה בתנ"ך/ אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"...ראיתי והנה- מנורת זהב כולה וגולה על ראשה ושבעה נרותיה עליה שבעה ושבעה מוצקות לנרות אשר על-ראשה: ושניים זיתים עליה אחד מימין הגולה ואחד על-שמאלה" [זכריה ד,ב-ד]

הטכניקה: שמן על בד.kjn7gqsn0duquueha183.jpg
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום ראשון, 22 באפריל 2012

מידה כנגד מידה/ שיר מאת:אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
מידה כנגד מידה
/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

מידה כנגד מידה
אין היא חידה
מימי בראשית נצפתה
דוגמת דור הפלגה.

בשפה אחת נתאחדו
כנגד אלוקים זממו
איש ורעהו בשפתם נתבלבלו
כזרעים ברוח  בתבל התפזרו.

אשת לוט במלח חטאה
לנציב מלח בשנייה הפכה
אבשלום נתגאה בשערותיו
על האלה הסתבך בתלתליו.

המצורע גרם לפירוד בחברה
הרבה בפטפוט לשון הרע
לפיכך אותו התורה בודדה
למען יחוש נפשו נורא.

מסקנה  נצחית לפנינו
לא נרע לזולת בחיינו
למען חיים איכותיים ושלבים
אלוקים ישמרנו מכל החולאים.
הערה:
השיר בהשראת : פרשת  תזריע מצורע [חומש ויקרא.]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת תזריע מצורע-מידה כנגד מידה בפרשה-כיצד?/אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת  תזריע מצורע- מידה כנגד מידה בפרשה כיצד?
מאמר/ מאת: אהובה קליין.
אחד הנושאים  המעניינים בפרשה:
המצורע,חטאו ועונשו.
התורה מספרת על אדם שיש בו נגעים הוא מובא אל  אהרון.או אל אחד מבניו להיבדק כפי שמתואר בפסוקים הבאים:
"וידבר ה' אל משה ואל אהרון לאמור: אדם כי – יהיה בעור בשרו שאת או ספחת או בהרת והיה בעור בשרו לנגע צרעת,והובא אל- אהרון הכהן או אל- אחד מבניו הכוהנים וראה הכהן את הנגע בעור הבשר,ושיער בנגע הפך לבן, ומראה הנגע עמוק מעור בשרו, נגע  צרעת הוא, וראהו הכהן וטימא אותו"
[ויקרא י"ג,ג]
ובהמשך התורה מתארת מה דינו של הצרוע:
"והצרוע אשר בו הנגע בגדיו יהיו פרומים וראשו יהיה פרוע ועל –שפם יעטה, וטמא טמא יקרא: כל ימי אשר הנגע בו יטמא,טמא הוא: בדד ישב,  מחוץ למחנה  מושבו" [שם י"ג,,מ"ה-מ"ז]
השאלות הן:
א] מדוע הצרוע חייב להיבדק ,דווקא, על ידי הכהן- וכי לא עדיף שילך לרופא?
ב] על אילו חטאים נענש האדם בצרעת?
ג] מדוע מוטל על המצורע עונש כה חמור- בדד לשבת מחוץ למחנה?
ד] היכן מצאנו דוגמאות בתנ"ך לעונש: מידה כנגד מידה? דוגמת המצורע בפרשה?
התשובה לשאלה א]
חז"ל אומרים: כי הרבה פעמים האדם נענש בעונש חמור זה, בעבור  רכילות והוצאת שם רע על הזולת,אך כאשר מעירים לו על כך, הוא טוען כי דיבר דברי אמת,ולדעתו הוא חייב לחשוף מתוך מצווה את האמת לציבור.
לכן התורה שולחת אותו אל אהרון הכהן  שהיה ידוע- כאיש: "אוהב שלום ורודף שלום ומקרבן לתורה"  מכאן- שלמען  שלום בין אדם לחברו רשאי אותו אדם,לא לפרסם את אמיתות הדברים.
אהרון היה ידוע כאדם משכמו  ומעלה והיה משכין שלום בין איש לרעהו בזמן שהיו מסוכסכים ביניהם.
המסקנה: כי האמת חשובה מאד,אך השלום גדול ממנה בין איש לרעהו.
מסיבה זו, המצורע  מצווה להגיע אל הכהן כדי שילמד את מידת השלום בין אדם לחברו.
התשובה לשאלה ב]
בתלמוד נאמר:[ערכין ט"ז,ע"א] אומר רב שמואל בר נחמני בשם רבי יוחנן:"על שבעה דברים  נגעים באים:על לשון הרע,על שפיכות דמים,ועל שבועת שווא,ועל גילוי עריות,ועל גסות הרוח,ועל הגזל ועל צרות העין".
מקור נוסף:ויקרא רבה[מצורע י"ז,ג] נאמר:"על עשרה דברים נגעים באים: על ע"ז,על ב"ע,ש"ד,חילול השם,ברכת ה',הגוזל את הרבים,גוזל את שאינו שלו,ועל גסי הרוח,ועל לשון הרע,ועל עין  הרע".
בבמדבר רבה[נשא, ז'.ה]אומר רבי יהודה הלוי בן רבי שלום,כי:"על אחד עשר דברים הצרעת באה: על קללת ה',על גילוי עריות,על שפיכות דמים,ועל האומר על חברו דבר שאין בו, ועל גסות הרוח,ועל הנכנס בתחום שאינו שלו,ועל לשון שקר,ועל הגניבות,ועל שבועת שקר,ועל המחלל שם שמים,ועל עבודה זרה", ורבי יצחק מוסיף על כך עוד דבר:"על עין הרע" ורבותינו מוסיפים:"על מי שמנאץ בדברי תורה"
לפיכך אנו לומדים, כי הצרעת אינה באה רק כתוצאה של עניין הרכילות ולשון הרע,אלא יש גם חטאים אחרים שעליהם חל עונש קשה זה.
התשובה לשאלה ג]
לפי רש"י: משמעות העונש- שהמצורע ישב לבדו מחוץ למחנה- ביחס לטמאים מסוג אחר,אבל המצורעים כמותו יכולים לשבת יחדיו.
ולעצם השאלה מדוע נענש המצורע בצורה כה קשה? מביא רש"י את דברי הגמרא:"בעא מיניה ר' שמואל בר מר' חנניא,ואמרי לה ר' שמואל בר נדב חתניה דר' חנינא מר' חנינא.ואמרי לה ר' יהושע בן לוי: מה נשתנה מצורע שאמרה תורה ' בדד ישב מחוץ למחנה מושבו'? הוא הבדיל בין איש לאשתו בין איש לרעהו,לפיכך אמרה תורה בדד ישב.."[מסכת ערכין ט"ז]
-כלומר על ידי שהמצורע דיבר לשון הרע –גרם למריבות ושנאה בין אנשים קרובים זה לזה ,כולל גם מריבות בין בני זוג והרס שלום בית ביניהם-לפיכך לקה בצרעת ועונשו מידה כנגד מידה- כעת גם הוא ייפרד ממשפחתו וישב בדד.
תשובה לשאלה ד]
בתנ"ך ישנן דוגמאות רבות, הנה כמה מהן:
1] דור הפלגה: הם התאחדו כאיש אחד ובשפה אחת- נגד הקב"ה ואמרו:הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים ונעשה לנו שם" [בראשית י"א,ד]
העונש היה : מידה כנגד מידה,האלוקים בלבל את שפתם,איש לא הבין את רעהו  ובנוסף פיזר אותם בכל העולם.
2] אשת לוט: הפכה לנציב מלח,אומר על כך רש"י כי קיבלה עונש:
 מידה כנגד מידה:"במלח חטאה ובמלח לקתה" כי כאשר לוט אמר לה לכבד אורחים שתיתן להם מעט מלח אמרה לו:"אף את המנהג הרע הזה אתה בא להנהיג במקום הזה"  וסירבה לכבדם.[ב"ר]
3] יעקב  לקח את הברכה מעשיו במרמה, כתוצאה מזה קיבל עונש מידה כנגד מידה , לבן רימה אותו לאורך כל הדרך.
לדוגמא: כאשר לבן נתן ליעקב תחילה את לאה- לאישה ולא את רחל,יעקב פונה אל לבן:
"ויאמר  אל לבן מה זאת עשית לי הלא ברחל עבדתי עימך ולמה רימיתני?" [בראשית כ"ט,כ"ה]
4] אבשלום-  בנו של דוד היה מתגאה בשערו הארוך לכן קיבל עונש:
 מידה כנגד מידה: ונתלה בשערו, כמו שכתוב:"...ואבשלום רוכב על-הפרד ויבוא הפרד תחת שובך האלה הגדולה ויחזק ראשו באלה ויותן בין השמים ובין הארץ והפרד אשר תחתיו עבר וירא איש אחד ויגד ליואב ויאמר הנה ראיתי את אבשלום תלוי באלה"[שמואל- ב,י"ח,ט-י]
לסיכום, ניתן להסיק כי עונש הצרעת הוא מופיע כתוצאה מחטאים שאדם חטא.כגון: רכילות- לשון הרע,גסות רוח, גניבות,חילול שם שמים...
התורה מצווה אותו דווקא לגשת לאהרון הכהן , כי על ידי כך ניתנת לו הזדמנות לקחת דוגמא אישית מהתנהגותו החיובית כלפי הזולת.
העונש שמקבל המצורע הוא עונש קשה ואכזרי – מידה כנגד מידה על מעשיו
הרעים.
ומתוך התבוננות בתנ"ך נמצאנו למדים כי מידה כנגד מידה מופיעה בהרבה מקומות במקרא.
יהי רצון שלא נחטא עוד ,נרבה רק במצוות וחסדים ולא נסבול עוד  מחולאים.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ברית מילה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
ברית מילה / שיר מאת אהובה קליין (c)

באולם שמחה והמולה
טקס ברית המילה,
היום השמיני  לרך הנולד:
"נקי כפיים ובר לבב"
פניו זורחות כלבנה,
נשמתו טהורה וזכה.

נכנס בבריתו של אברהם
לתוך חוליה בשרשרת העם,
מצווה ראשונה בחייו מקיים
מעתה בסולם הערכים מתקדם:
"כי מותר האדם מן הבהמה"
אישיותו יבנה בעמל ויגיעה.

בכי הילד מעורר רחמים
מתמזג עם דמעות  מלאכים:
"בדמייך חיי..." מרגיע אלוקים,
במהרה בכי העוללים -
ייהפך: ל "שירה חדשה שבחו גאולים"

הערה

[השיר מבוסס על פרשת תזריע [ ויקרא י"ב, ג]
הפסוק: "כי מותר האדם מן הבהמה"  פירושו- בניגוד לבהמה שמרגע היוולדה היא אומנם גדלה מבחינה פיזית,  אך אינה מתפתחת מבחינה רוחנית- לעומתה האדם מתפתח גם מבחינה רוחנית והתינוק שנכנס בבריתו של אברהם אבינו, הוא מקיים מצווה שחקוקה על בשרו כל ימי חייו- זוהי מצווה ללא אפשרות בחירה ומכאן והלאה אם ירצה-  ילך בדרך התורה ויבחר לקיים מצוות ובכך יקיים:"ובחרת בחיים"- כי התורה : "עץ חיים היא למחזיקים בה..."
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר