יום שני, 31 בדצמבר 2012

פרשת שמות- מי היה פרעה?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)


פרשת שמות- מי היה פרעה?
מאמר מאת: אהובה קליין .
פרשת שמות הפותחת את חומש שמות- מתארת את מלך מצרים- כמלך חדש אשר גוזר גזרות על  בני ישראל:
"ויקם מלך חדש על- מצרים אשר לא ידע את- יוסף: ויאמר אל עמו: הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו:הבה נתחכמה לו,פן ירבה,והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם- הוא על שונאנו ונלחם- בנו ועלה מן- הארץ: וישימו עליו שרי מיסים למען ענותו בסבלותם: ויבן ערי מסכנות לפרעה,את- פתום ואת-רעמסס..."
[שמות א,ה-י"ב]


fqd2k6mkmyqfbw2mt7v7.jpg

ציורי תנ"ך/ פרעה מלך מצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

השאלות הן:
א] האם פרעה- היה  מלך חדש?
ב] מה פשר התחכמותו של פרעה?
ג] האם התנהגותו מזכירה לנו חשיבה דומה  של מלך אחר בתנ"ך?
התשובה לשאלה א]
על כך עונה רש"י:ומביא  שתי תשובות:
"רב ושמואל,חד אמר: חדש ממש,וחד אמר:שנתחדשו גזירותיו.
דלא כתיב:"וימת וימלוך"-[סוטה י"א]
כלומר לפי דעה ראשונה: פרעה היה מלך חדש ואם כן מדוע בכל זאת לא ידע מיהו יוסף-הרי לא שמע כי יוסף הציל את מצרים מהרעב?-אלא שעשה את עצמו שאינו יודע.
לפי דעה שנייה: זה היה אותו פרעה שכולם הכירו אותו,אלא נתחדשו גזירותיו,דעה זו מבוססת על ההנחה: שאין הכתוב מציין:"וימת וימלוך.."
לפי רבינו בחיי:נראה כי פרעה זה נולד -כאשר יוסף היה בבית האסורים וזאת על סמך הכתוב:"יום הולדת את פרעה"[בראשית מ,כ.]כי קרא פרעה לבנו כשמו שלו ולכן הוא היה מלך חדש ולא הכיר כלל את יוסף -כי הוא היה הבן הראשון של פרעה הזקן.
ולפי המדרש  ניתן ללמוד: כי כל הכופר בטובת חברו בסופו של דבר יכפור בטובתו של ה',וההוכחה שהכתוב מתאר  את פרעה:"אשר לא ידע את יוסף" ולבסוף
נאמר:"לא ידעתי את ה' ".[שמות ה]
ומדרש זה נוטה לדעה השנייה לפיה: פרעה היה אותו מלך,אלא נתחדשו גזרותיו.
התשובה לשאלה ב]
לפי רש"י: ביקש פרעה חוכמה כנגד מושיע עם ישראל-שהוא הקב"ה בכבודו ובעצמו ,פרעה רצה להתחכם כנגדו בכך שגזר:"כל הבן הילוד-היאורה תשליכוהו" [שמות כ"ב]תוך כדי כך חשב שהוא עצמו לא ייענש על ידי גזירות אלה -שהרי ה' נשבע שלא  יביא יותר מבול  לעולם.
אלא שהוא לא שם לב לדיוק של השבועה: הקב"ה נשבע שלא יביא מבול על כל העולם כולו, אבל לא נשבע לגבי אומה אחת שזו מצרים,שהרי ביציאת מצרים המצרים טבעו במים-אומנם זה לא היה מבול,אך המצרים נפלו לתוך המים.
אמר ר' אליעזר:"כי בדבר אשר זדו עליהם- בקדירה שבישלו בה נתבשלו" [סוטה י"א]
כלומר בגזירה שגזרו על ישראל להשליך את כל הבנים ליאור,הם בעצמם נענשו-כי טבעו בים.
לפי דברי רבינו בחיי:"נתחכמה"-מבחינים בשני סוגי חוכמה ,יש חוכמה טובה- שהיא בתחום התורה והמוסר,אך יש חוכמה של עורמה הנחשבת לרעה. וזו התחכמות שאינה חוכמה,על כך הזהיר שלמה המלך:"..ואל—תתחכם יותר.." [קוהלת ז,ט"ו] וכך המצרים נהגו[בחוכמה הרעה],תחילה פגעו בממון  בני-ישראל, לפי שנאמר:"וישימו עליו שרי מיסים".וכל זאת מתוך ערמומיות שרצה פרעה להוכיח להם כי זו דרכו של מלך- להטיל מיסים על יושבי הארץ,אבל אחר כך גזר עליהם כבר שיעבוד על גופם-כנאמר:"ויעבידו מצרים את בני ישראל  בפרך-שפרעה הפקיר את בני ישראל-ובהמשך הגזירות נהיו יותר ויותר קשות ואכזריות וכל זה היה במטרה להתיש את כוחם של בני ישראל ולהמעיט את זרעם, כדי שלא יתרבו במצרים וכאשר ראה שאינו משיג את מטרתו שהרי נאמר:"כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ" בהמשך גזר עליהם הריגה.
ולמעשה היה יכול מייד לצוות להורגם,אך היות ולא רצה שיאשימו אותו כי גוזר עליהם מוות בפרהסייא -לכן רצה להתחכם נגדם ולהשמידם בחשאי. ומטעם זה ציווה גם על המיילדות שיהרגו את הזכרים על האובניים.
התשובה לשאלה ג]
חשיבתו של פרעה מזכירה לנו מאד את בלק מלך מואב:"וירא בלק בן-ציפור את כל אשר עשה ישראל לאמורי: ויגר מואב מפני העם מאד כי רב הוא ויקץ מואב מפני בני ישראל: ויאמר מואב אל זקני מדיין:עתה ילחכו הקהל את כל סביבתנו  כלחוך השור את ירק השדה" [במדבר כ"ב,א-ד]
ואילו פרעה אומר:"..הנה עם בני  ישראל רב ועצום ממנו הבה נתחכמה לו, פן ירבה,והיה כי-תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על-שונאנו ונילחם בנו ועלה מן הארץ" [שמות  א,ט-י]
שני מלכים אלו פוחדים  מהמספר הרב של בני ישראל,אלא שפרעה מנסה להכניע את ישראל באמצעות גזרות קשות ,ואילו בלק מנסה להתגבר על ישראל באמצעות קללות.
אך כידוע הם נכשלים במזימה.
חז"ל מביאים מדרש:"אמר רבי סימאי: שלושה היו באותה עצה: בלעם ואיוב ויתרו,בלעם שיעץ[לשעבד את ישראל]- נהרג,איוב ששתק- נידון בייסורים,יתרו שברח-זכו  מבני- בניו שישבו בלשכת הגזית".איוב לא הביע התנגדות לתוכניתו של בלעם- נענש בייסורים,יתרו התנגד לשעבוד ישראל-  נמלט מאימת  המצרים ובתמורה צאצאיו נמנו עם חברי הסנהדרין בירושלים.
לסיכום,לאור האמור לעיל:
המסקנה: פרעה מלך מצרים,בין אם הוא היה חדש ובין אם היה אותו מלך,אלא נתחדשו גזירותיו,בדומה לו -גם בלק רצה להביס את ישראל בדרכו שלו.
שניהם לא הצליחו,אך למעשה כל המהלך במצרים- הייתה  תוכנית אלוקית,אשר אותה הבטיח ה' לאברהם בברית בין הביתרים,שתכליתה לזכך את ישראל במצרים ולהופכם לעם אשר ראוי לקבל את התורה ולהתנחל בארץ הקודש.
התוצאה הסופית, אלוקים אינו נוטש את בניו,כנאמר:
"כי לא ייטוש ה' עמו  ונחלתו לא יעזוב.."[תהלים צ"ד,י"ג]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שבת, 29 בדצמבר 2012

יעקב בימיו האחרונים/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יעקב בימיו האחרונים
שיר מאת אהובה קליין (c)

יעקב- בימיו האחרונים-
אוסף אליו הבנים,
עיניו- כטל השמים,
בליבו ברכות כמים.

יעקב בימיו האחרונים-
מוקף בשרשרת מלאכים,
לאוזניו- רזים לוחשים-
למוחו- מתנפצים כגלים.

יעקב בימיו האחרונים,
נר נשמתו- פניו מאירים.
מאורעות חייו –מתנגנים-
בערבוביה של אורות וצללים.

יעקב בימיו האחרונים,
על דל שפתיו- אחרית הימים.
לפתע, נסתלקה השכינה
ונסתמה ממנו ההבנה.


יעקב נאחז בקרנות המזבח,
ברוח התורה ובמלוא הכוח.
את בניו- מצווה בציווים
שיהיו  מאוחדים לנצח נצחים.

הערה: השיר בהשראת פרשת ויחי [חומש בראשית]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ויחי-האם יעקב גילה לבניו את אחרית הימים?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ויחי- האם יעקב גילה לבניו את אחרית הימים?
מאת / אהובה קליין.
 אחד הנושאים המעניינים והמסקרנים בפרשת ויחי: תחזית אחרית הימים על ידי יעקב- כפי שהתורה מתארת את האירוע:"ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים, היקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו אל ישראל אביכם..."
 [בראשית מ"ט,א-ג]
השאלות הנשאלות הן:
א]האם הצליח יעקב לגלות לבניו את הקץ?
ב] מדוע כפל הלשון: "האספו" ואחר כך:"היקבצו"?
ג] מדוע נאמר פעמיים:"ושמעו"?
- בתחילה אומר הכתוב:"ושמעו בני יעקב" ואילו בהמשך נאמר:"ושמעו אל ישראל אביכם" מה ההבדל בין יעקב לבין ישראל?
התשובה לשאלה א] על כך ישנם  מפרשים שונים,
 לפי  דברי רש"י: אכן רצה יעקב לגלות לבניו את  תחזית אחרית הימים, אלא שנסתלקה ממנו השכינה ולכן החל להגיד להם דברים אחרים אשר אינם שייכים לקץ הגלות.
לפי ר' אליעזר בן יעקב:אמר להם יעקב שיהיו כולם אסיפה אחת ויתרחקו  מהמחלוקת, כי בית  שיש בו מחלוקת עתידו  חורבן , שהרי גדול הוא השלום ושנואה היא המחלוקת.
לפי אברבנאל: מטרתו של יעקב הייתה לגלות למי תינתן המלכות ומי ימלוך על בניו, מפני שראה יעקב ברוח הנבואה כי זרעו יתרבה וזקוקים יהיו למלך בעתיד,לכן עשה בדיקה בין בניו השונים ועמד על השוני ביניהם - כדי לברר מי מתאים למשרה הנעלה של המלכות.
את התכונות המתאימות למלך גילה דווקא אצל יהודה ואלו הן:
1]"יהודה אתה יודוך אחיך"- הכוונה שכולם מודעים לעליונותו עליהם  ואין הם מקנאים בו.
2]"ידך בעורף אויבך"- במלחמות ידו על העליונה והאויבים מפנים לו עורף ובורחים  מפניו.
3] "מטרף בני עלית". מבחינה רוחנית ומוסרית הוא מרומם על אחיו במיוחד. אין הוא נוהג  כראובן- כפחז ואינו נוהג  כשמעון ולוי - שבידם כלי חמס, ידיו  של יהודה לא נכתמו  בדם- לפי שבניגוד לאחיו הוא הציל את יוסף ממוות אכזרי באומרו:"מה בצע כי נהרוג את אחינו".
4]" כרע רבץ כאריה וכלביא מי יקימנו". מעלתו בכך שיש לו כוח קיום והתמדה, הוא רובץ במקומו כארי ואין לאף אחד אומץ להקימו.
לכן  המסקנה של יעקב:"לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו"
יהודה היה תמיד בראש- גם במהלך מכירת יוסף, גם כאשר שכנע את אביו בהצלחה להרשות לבנימין להצטרף אליהם בירידתם  מצרימה.
כשירדו למצרים שלח יעקב את יהודה לפניו, בחניית הדגלים דגלו של יהודה היה בראשונים.
בהזכרת  אנשים שינחלו את הארץ עם אליעזר הכהן ויהושע בן נון, הזכיר  תחילה את  כלב בן יפונה לשבט יהודה. ובמהלך המלחמות ציווה ה' :"יהודה יעלה". בחלוקת הארץ הנחילו לשבט יהודה בראשונה.
ובמהלך ההיסטוריה תמיד יהודה היה במקום חשוב.
מאז שדוד המלך נתמנה למלך, יהודה המשיך לאחוז בשלטון:"עד כי יבוא שילה"- עד שיבוא משיח וגם בתקופת הגלות השליטים היו מזרע בית דוד, כפי שחזה יעקב.
התשובה לשאלה ב]לפי הכלי יקר: ישנו הבדל בן  לשון האספות לבן לשון קיבוץ, לכן האספות הכוונה: שאנשים מתאספים בחוץ במקום גלוי לעין ויש שאיפה להכניסם פנימה לבית- למקום צנוע וסגור, לעומת זאת : קיבוץ- אנשים שהם מפוזרים ומתקבצים למקום אחד, אפילו יכול להיות מגולה.
מתחילה רצה יעקב לגלות את סוד הקץ לבניו, אך אין ראוי לגלות את הדבר  ברשות הרבים, פן ישמע  הדבר לאוזני מישהו שאינו הגון- שהרי סוד מגלים רק ליראי ה'- לכן אמר להם:"האספו", אבל משהרגיש שהדבר נסתם ממנו נקט בלשון:"היקבצו"- לשמוע דברים שאין בהם סוד.
התשובה לשאלה ג]לפי הכלי יקר: נאמר פעמיים:"ושמעו" כי לחלק מהשבטים אמר יעקב,  דברי כיבושים ותוכחות כמו: לראובן , שמעון ולוי ועליהם אמר:"ושמעו בני יעקב".
ולמקצת מתוכם אמר דברי  עתידות ואליהם פנה בלשון:"ושמעו אל ישראל אביהם"- מפני שאמירת עתידות תלויה ברוח הקודש המתייחס לשם ישראל- כי שם זה רוחני.
לפי ספר:"ברוך שאמר"[שהוא ספר על תפילות השנה המבאר מה אנו אומרים בתפילת שחרית בכל בוקר]:"מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל".
גם כאן נאמר:" יעקב" ופעם נאמר "ישראל".בתחילה נאמר:"אוהליך ואחר כך נאמר:"משכנותיך" ונראה שאוהל נסמך ליעקב ואילו משכנותיך נסמך במיוחד ל"ישראל"
האמת שהשם "ישראל" הוא מכובד יותר מהשם "יעקב" – כי השם "יעקב" ניתן על שם:"וידו אוחזת בעקב  עשו"[פרשת תולדות]
והשם:"ישראל" ניתן על שם:"כי שרית עם אלוקים[עם מלאך] ועם אנשים תוכל" [פרשת וישלח] ועוד יש להדגיש כי השם:"ישראל" קרא לו ה' בעצמו[בראשית ל"ה,י] ולכן הוא יותר מכובד.
לפי חכמי הקבלה:  השם "יעקב" מתאים לעם ישראל כאשר נמצאים בגלות וגם התורה בגלות איתם ורוחם שפלה וחסרי כבוד הם-כמו שנאמר:"מי יקום יעקב כי קטן הוא" [עמוס ז,ב]
השם ישראל מתאים לעם כאשר נמצא בארצו בביטחון כמו שנאמר:"וישראל ישכון לבטח"[ירמיהו כ"ג,ו]
כמו כן יש הבדל בין "אוהל" לבין "משכן".
אוהל- דירת עראי- משהו זמני.
"משכן" הוא משהו קבוע בארץ ישראל יחד עם התורה.
לכן יעקב ידע מראש ששתי הבעיות העיקריות של עם ישראל לעתיד לבוא  יהיו :
א] הפילוג בעם.
ב] חוסר הרצון  לשמוע.
משום כך אמר להם:"היקבצו" וגם "ושמעו"
המסר של יעקב הוא:  בקשה מבניו להיות מאוחדים וגם לשמוע בקול התורה.
יהי רצון ויתקיים בנו הפסוק:"שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש תורת אימך"[משלי א, ח]ונזכה להיות מאוחדים כאיש אחד בלב אחד ממש כמו במעמד הר סיני.אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ויחי-תוכחה- אימתי?/ מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ויחי- תוכחה – אימתי? / אהובה קליין

בפרשת ויחי  יעקב מוכיח את בנו ראובן על מעשה בלהה:"ראובן בכורי אתה כוחי וראשית אוני, יתר שאת ויתר עז, פחז כמים אל תותר כי עלית משכבי אביך אז חיללת יצועי עלה" [בראשית מ"ט, ד]
יעקב מוכיח את ראובן על החטא שעבר בבלהה .
בזמן שיעקב חזר מחרן באותה תקופה יעקב היה בן תשעים ותשע שנה [בראשית ל"ה,כ"ב] ואילו עכשיו יעקב בן מאה וארבעים ושבע, החטא התרחש לפני ארבעים ושמונה שנים, מדוע לאורך כל התקופה מיום החטא יעקב אינו מוכיח את ראובן על חטאו?  הרי ברור שהוא ידע  על החטא לפי שכתוב:"וילך ראובן...וישמע ישראל..."
תשובתו של רש"י היא: יעקב היה חושש שאם יוכיח את ראובן ברגע האמת, הוא עלול להשיג תוצאה  שונה ממה שהוא מצפה,ראובן עלול להתרחק מיעקב ולחבור אל דודו עשו,אך כאן מתעוררת שאלה נוספת, מאין שראובן אינו אוהב תוכחות? אהבת התוכחות היא אחד מארבעים ושמונה הדברים שהתורה  נקנית בהם, אם כן נחזור אל השאלה, מדוע ישנו חשש שראובן יתקרב  אל עשו, הרי
הם כל כך שונים באופיים, עשו הוא גזלן ויצחק שיודע זאת הזהיר אותו שלא
יביא  מהגזל, לעומת זאת ראובן היה מקפיד בדברים אלה וההוכחה לכך היא:
"וילך ראובן בימי קציר חיטים וימצא דודאים..." [בראשית  ל, י"ד] אם כן, ניתן לראות שראובן לא לקח מהגזל בעוד שבתקופה זו השדות היו מכוסים בחיטה, ראובן העדיף לקחת מדודאי ההפקר.
הבדל נוסף בולט ביניהם- עשו שואף להרוג את אחיו-יעקב ואלו ראובן ההפך ממנו, הוא מעוניין להציל את יוסף, אם כן שוב עדיין השאלה לגבי חששו של יעקב שראובן עלול לחבור לעשו- עדיין נשארת, יש דעה האומרת, שבפועל לא היה חשש מיידי שראובן ילך לצידו של עשו, אלא היה חשש שראובן יתחיל לחשוב מחשבות, כמה טוב להיות אצל עשו, הרי עשו ודאי לא היה מוכיח  אותו על מעשיו, לכן יעקב מתאפק הרבה זמן, הוא איננו מעוניין שראובן יעסוק אפילו בהרהורים פסולים- בהרהור קל ביותר על התקרבותו אל עשו.
ישנה דעה אחרת האומרת:יעקב חשש שכתוצאה מהתוכחה ראובן יפתח נטייה להתקרב אל עשו וככל שהזמן יחלוף הנטייה תתחזק-  בדומה ללוט שהיה צדיק ודומה  אפילו לאברהם אבינו- בהדרת הפנים, אך ברגע שאברהם הוכיח את לוט על שרועיו גוזלים,לוט נפרד מאברהם והלך לכוון ההפוך: אל סדום החוטאת.
לכן היה חשש שראובן יעזוב את בית אביו, את התורה,את עם ישראל וגם את העולם הבא.וגם אם לא בבת אחת הדבר יעשה עם הזמן בהדרגה.
המסקנה היא: כאשר רוצים להוכיח מישהו על מעשיו השלילים חייבים לשקול היטב מה להגיד לו ואימתי וכל זה-
כדי לא להשיג את ההיפך, למסקנה זו הגיע גם יעקב אבינו והושפע מכך גם משה רבנו  ולא הוכיח את עם ישראל, אלא סמוך למותו ובהמשך כך נהגו יהושע ושמואל הנביא, דויד המלך.
חז"ל אומרים שהתוכחה היא חשובה מאד והיא תורת חיים, לכן הדבר יעשה עם הרבה שיקול דעת ולא בפזיזות.
פרשה זו היא הפרשה המסיימת את חומש בראשית.
חזק, חזק ונתחזק!
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 26 בדצמבר 2012

ציורי תנ"ך/ שבט זבולון/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"זבולון לחוף ימים ישכון והוא לחוף אניות וירכתו על -צידון" [בראשית מ"ט,י"ג]

הטכניקה: צבעי שמן על בד.


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)k2voiimmvtc7nzpkkvh9.jpg
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

זבולון וברכתו / שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

זבולון וברכתו /שיר מאת: אהובה קליין ©
ברכה בת עשר מילים
אוצרת בתוכה מיני רזים
כנגד עשרת הדברות
בריאת עולם  במאמרות.

עוטפת הילת זבולון
בו ייטע יעקב אמון
למען יסייע  ליששכר
באמצעות דרכי מסחר.

זבולון לחוף ימים ישכון
נחלתו נושקת לגבול צידון
עמלו כרוך ייסורי געגועים
אל בני ביתו והצאצאים.

אך בהגיעו עמוס סחורות
קרקע  הוא לצמיחת ישועות
בעץ החיים  תומך  באהבה
מגביר אורה כאש להבה.

הערה: השיר בהשראת פרשת ויחי [חומש בראשית]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 24 בדצמבר 2012

פרשת ויחי-מה הקשר בין החכמה לכסף?/מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ויחי- מה  הקשר בין החכמה לכסף?
מאמר מאת: אהובה קליין .
פרשת ויחי-היא הפרשה האחרונה  המסיימת את חומש בראשית,יעקב אוסף אליו את  בניו טרם מותו  ובפרידתו זו מברך אותם,איש,איש  וברכתו המיועדת לו ולשבטו בעתיד.
הפעם אתמקד בברכה המיועדת לזבולון – כפי שהיא מתוארת בעשר מילים בלבד.
אך היא ברכה משמעותית מאד -לפי שיש לה השפעה גם מחוץ לשבט זה.
וזהי הברכה:
"זבולון לחוף ימים ישכון והוא לחוף אוניות וירכתו על- צידון"
[בראשית מ"ט,י"ג]
השאלות הן:
א] היכן שכן זבולון?
ב] מדוע זכה זבולון לברכה  קודם יששכר- בו בזמן שיששכר נולד לפניו והרי הברכות חולקו לפי סדר הולדתם של בני יעקב?
ג] מה הקשר בין החכמה לכסף?
התשובה לשאלה א]
על כך עונה רש"י:
זבולון שכן על חוף הים והשטח השייך לו-   הגיע עד סמוך לעיר צידון - הנמצא בבעלות  שבט אשר.
התשובה לשאלה ב]
זבולון זכה לברכה קודם יששכר ,למרות שיששכר נולד לפניו.
לפי הסברו של רש"י:זבולון  שוכן על חוף הים בשטח של נמל - אשר שם האוניות עוגנות  ומביאות סחורה מארצות השוכנות מעבר לים-לפי שהיה עוסק במסחר ולכן  הכתוב מציין:"חוף" שהכוונה גבול בין היבשה לים.
בעבודה זו,עתיד זבולון להרוויח כסף רב וכך להתעשר,אך התעשרות זו לא תהיה לתועלתו הפרטית  בלבד,אלא גם במטרה לספק מזון לשבט יששכר -על מנת  שאלה יוכלו לעסוק בלימוד תורה בלא טרדות פרנסה.
לכן משה אמר בברכתו לפני מותו:
"שמח זבולון בצאתך ויששכר באוהלך"[דברים ל"ג,י"ח]
רש"י  מסתמך על דברי  תנחומא:
זבולון עוסק במסחר ויששכר עוסק בלימוד תורה בישיבה  באוהלים -על ידי שנשען על זבולון התומך בו מבחינה חומרית.
החכם הספרדי-רבי יצחק קארו[ממגורשי ספרד] כותב בספרו:"תולדות יצחק" רעיון דומה:
גם יעקב וגם  משה מקדימים תחילה את זבולון על פני יששכר-במטרה ללמדנו כמה רב שכרו של זבולון- על ידי שמאפשר ליששכר להמשיך בלימוד תורה ללא טרדות פרנסה.
התשובה לשאלה ג]
על כך עונה רבינו בחיי: בהסתמכו על דברי שלמה המלך – החכם באדם:
"..כי בצל החוכמה בצל הכסף.."[קהלת ז,י"א]
צל-מלשון אצילות והכוונה שאצילות החוכמה  מתקיימת באצילות הכסף.
היות ושני גורמים אלה קשורים זה בזה- לכן הכתוב הקדים את זבולון ליששכר.
לסיכום: לאור הדברים הנאמרים לעיל- ניתן להסיק:עד  כמה גדולה חשיבותה של תורה,את זאת ניתן גם לראות תוך כדי עיון במסכת אבות:
"..על שלושה דברים העולם עומד,על התורה,על העבודה ועל גמילות  החסדים.."[אבות  א,ב]
רבינו יונה מצטט  שם את דברי הנביא ירמיהו:"אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי"
ברית= היא תורה".[ירמיהו ל"ג,כ"ה]
ועוד דוגמא:
"חמישה קניינים קנה הקב"ה בעולמו,ואילו הן:תורה,קניין אחד,שמים וארץ קניין אחד,אברהם קניין אחד,ישראל קניין אחד,בית המקדש קניין אחד.תורה קניין אחד מנין?
דכתיב:"ה' קנני ראשית דרכו,קדם מפעליו מאז"[משלי ח']
[מסכת אבות -פרק קניין  תורה, י']
מעניין כי ברכת זבולון נאמרת בעשר מילים- יתכן כנגד עשרה מאמרות
בהם נברא העולם וגם כנגד עשרת הדיברות,בעשר ספירות מנהיג ה' את הבריאה,משמעות המספר עשר=שלמות תכליתית.
התורה- היא מלשון הוראה-המדריכה אותנו כיצד לחיות נכון-זוהי תורת ה'
אשר כולה חוכמה.
כעת ניתן להבין: מדוע התורה מייחסת חשיבות כה גדולה לשבט זבולון התומך בשבט יששכר- אשר כל מטרתו  לתת יד ללימוד התורה.
יהי רצון שעם ישראל יכבד את התורה וכל חייו החומריים בארץ יהיו שזורים בחיי רוח-חיי תורה כפי שכתוב:"עץ- חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר" [משלי ג]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 19 בדצמבר 2012

יהודה-כארי/שיר מאת: אהובה קליין.(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יהודה - כארי
שיר מאת: אהובה קליין ©

מי אתה יהודה
מציאות או אגדה
האם בליבך ים רחמים
או שמא רוח לוחמים?

על יוסף הגנת
ממוות אותו הצלת
בעוז וגבורה חוננת
בגושן  תורה אורה הקמת.

כארי רובץ  במקומך
 אויבים נסים מפניך
כתר מלוכה לראשך
עטרת תפארה לשבטך.

הערה: השיר בהשראת פרשת ויוגש [חומש בראשית]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 18 בדצמבר 2012

ציורי תנ"ך/ סמל שבט יהודה/ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"יהודה אתה יודוך אחיך ידך בעורף אויבך ישתחוו לך בני אביך: גור אריה יהודה מטרף בני עלית כרע רבץ כאריה וכלביא מי יקימנו"

 [בראשית מ"ט,ח-י]

הטכניקה: שמן על בד.ux1s5p0ko7lf0phsj73v.jpg

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום ראשון, 16 בדצמבר 2012

פרשת ויגש- מדוע נשלח יהודה אל יוסף במצרים/ מאמר מאת: אהובה קליין .:

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ויגש- מדוע  נשלח יהודה אל יוסף במצרים?
מאמר מאת: אהובה קליין.
הפרשה פותחת עם תאור תחנוני יהודה אל יוסף לבל יהפוך את בנימין-האח הקטן-לעבד במצרים.
ובהמשך הפרשה נאמר כי יהודה  נשלח על ידי אביו למצרים:
"ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורות לפניו גושנה ויבואו ארצה גושן"
[בראשית מ"ו,כ"ח]
השאלות הן:
א] לאיזו מטרה שלח יעקב את יהודה למצרים?
ב] מדוע  זכה דווקא  יהודה למלכות?
התשובה לשאלה א]
לפי  דברי בעלי המדרש:"ואת יהודה שלח אל יוסף להורות- לתקן לו בית תלמוד שמשם תצא הוראה"[בראשית רבה צ"ה]
ספרי הדרוש מסיקים מדברי חז"ל אלה:לעתיד לבוא בכל מקום שעם ישראל מפוזר יש להקים מרכזי לימוד  תורה.
החתם סופר אומר: כי מטרת יעקב  הייתה להציל את מלכות יהודה –לפי שראה שהמלכות הגשמית נמסרה ליוסף.
וגם בימי החשמונאים כאשר ראו חז"ל שהמלכות נלקחה  מיהודה ,העמידו נשיא תורה לבית דין מבית הלל כדי לתת  זכות ליהודה וכך פעל גם יעקב אבינו בפרשה:"לא יסור שבט מיהודה"
לפי :"אוזניים לתורה:" רצה יעקב להוכיח  לבניו כי:"גדול תלמוד תורה מהצלת נפשות"[מגילה ט"ו]
כוונתו של יעקב זו באה בעקבות דברי יוסף אל אחיו:"והגדתם לאבי את כל כבודי במצרים ואת כל אשר ראיתם"  הכוונה: שהוא במעמד חשוב ודואג להם למזון ובכך מציל נפשות.
לכן רצה יעקב להוכיח, כי לא די בהצלת נפשות מרעב,אלא יש לדאוג גם לרוחניות –ללמוד התורה  באופן קבוע.
רש"י מביא שני פירושים:
1] כי יהודה  נשלח למצרים לפנות ליעקב מקום במצרים- על מנת להתגורר שם ולהורות לו כיצד יתיישב שם,כלומר להכין את המקום לקראת ירידתו  גם למצרים.
2] מדרש אגדה: תפקידו של יהודה לדאוג לבית תלמוד  שמשם יצאו הדינים וההלכות לכל המשפחה.
רבינו בחיי מביא שלושה פירושים:
1] יעקב בחר דווקא את יהודה לשליחות לבנות לו בית בגושן- מפני שהיה הגיבור והזריז מיתר האחים.

2] בפירוש זה רבינו בחיי מביא את דברי חז"ל: כי להורות פירושו ללמד את האחים תורה,והדבר מתבסס על הידיעה  כי כאשר יוסף התנתק מאביו  בדיוק למד איתו את נושא עגלה ערופה, והיות ויעקב ראה את העגלות  עמוסי כל טוב שיוסף שלח אליו ממצרים נזכר בפרשה זו ולכן כתוב:
"וירא את העגלות אשר שלח יוסף לשאת אותו ותחי  רוח יעקב אביהם"
 [שם מ"ה,כ"ז]
אז שבה השכינה אל יעקב [כדברי רש"י]  והאמין כי חייבים להמשיך בלימוד התורה.
3]לפי מדרש יפה ומעניין:לא מזמן שור וארי היו מנגחים זה את זה-כלומר יוסף שהסמל שלו שור  ויהודה שהסמל שלו ארי- היו מנגחים זה את זה,אבל עכשיו,המצב משתנה יהודה  הולך אל יוסף בשליחות כמו שנאמר:"זאב וטלה ירעו כאחד ואריה כבקר יאכל תבן".[ישעיה ס"ה]
זאב זה בנימין שנאמר: בנימין זאב יטרף,וטלה אלו השבטים שנאמר:"שה פזורה ישראל, ירעו כאחד."[ירמיהו נ] שהרי בנימין הקטן  הצטרף אליהם ,למרות שתחילה יעקב סירב לכך שירד גם למצרים,אך שכיון שהגיעה השעה לכך, היו האחים שומרים עליו מכל משמר. ואריה –זה יהודה,שיעקב אמר עליו:"גור אריה יהודה".
"בקר יאכל תבן" זה יוסף שנאמר:"בכור שורו הדר לו"[דברים ל"ג]
ובמצרים ישבו האחים סביב השולחן כשבראש יושב יוסף ואכלו יחדיו כמו –שנאמר:"וישבו לפניו הבכור כבכורתו,הצעיר כצערתו.." [בראשית מ"ג,ל"ג]
ועכשיו יעקב שולח את יהודה אל יוסף.
התשובה לשאלה ב]
על כך אומר האברבנאל:  יעקב אבינו ראה ברוח הקודש כי זרעו יתרבה מאד ולכן הם ראויים למלך שישלוט עליהם,לשם כך ערך יעקב בדיקה בתכונותיהם של בניו ולבסוף החליט כי מכל הבנים רק יהודה ראוי לכתר מלוכה מהטעמים הבאים:
1]"יהודה אתה יודוך אחיך" כל האחים היו מודים בעליונותו ואינם מקנאים בו.
במילים אחרות הוא היה מקובל עליהם.
2]"ידך בעורף אויבך"-הוא מצליח להתגבר על כל אויביו עד כדי כך שהם פונים לו עורף ונמלטים.
ג]"מטרף בני עלית". יש לו עליונות על אחיו הן מהבחינה  המוסרית והן מבחינה רוחנית.
הוא הציל את יוסף מהרצח באומרו לאחיו:"מה בצע כי נהרוג את אחינו"
ד]"כרע רבץ כאריה וכלביא מי יקימנו" הוא בעל כוח קיום והתמדה.
 רובץ על מקומו בדומה לארי ואין מישהו שיהיה בו האומץ להקימו.
לפי ילקוט שמעוני [בראשית מ,ט,קנט]
מיהודה יצאו מלכים  כגון:דוד ויצאה גם אלישבע- אם הכהונה,גם נחשון ראש הנשיאים וגם בצלאל –אומן המשכן וכליו,שלמה בנה בית ראשון וזרובבל בנה בית שני ועתיד לצאת ממנו מלך המשיח אשר יבנה בע"ה את הבית השלישי.
ועוד רעיון מעניין:כשם שהמאורות נתלו ביום הרביעי לבריאה-יהודה נולד רביעי לשבטים ונמנה ראש שבט ב:ד' מקומות.
לפי מדרש גדול:
גור אריה יהודה – מכאן לומדים שניתנה ליהודה גבורה כארי וחוצפה כגור.
[בראשית מ"ט,ט]
יהי רצון ונזכה לבואו של משיח מזרע יהודה בקרוב בימינו,אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

בראי התנ"ך: ניצחון המכבים/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ניצחון המכבים/ שיר מאת: אהובה קליין ©

צבא שלם כנמלים
פורץ חומות ומגדלים
כשאון גלים אדירים
מזעזע אמות הסיפים.

רקיע עוטה ערפילים
ענני עשן מתעלים
סוסי מלחמה צוהלים
הפילים שואטים כמטורפים.

יוונים חדורי שנאה
הבוקעת מליבם כלהבה
ראשיהם זוקפים בגאווה
שיכורי יין ותאווה.

המכבים משנסים מותניים
נושאים עיניהם לשמים
שופכים זעקתם כמים
חדורי אמונה כפליים.

במרום מתאספים הסרעפים
אל בורא עולם מעתירים
כהרף עין יוצאת בת קול
מבשרת למעטים ניצחון.

מעטים נגד רבים
חוזים בנפלאות וניסים
לנצח  נצחים לה' מודים
בתפילות הודיה ומזמורים.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

חיים וניסיונות/ שיר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

חיים וניסיונות/ שיר מאת: אהובה קליין (c)


מימי היווצרות האדם
נועד להתנסות בעולם
כמתאבק בגלי הים
יביס בנחישות  עורמתם.

אך פעמים ייכשל וייפול
כעלה נידף הצונח לחול
יש ויעמוד איתן כסלע
בפני רוחות רעות לפתע.

כדוגמת יוסף בן הזקונים
בזכות חוכמתו ואמונתו באלוקים
התעלה  ממעמקים הרקיע שחקים
עמד בניסיונות  והדהים הסובבים.

הערה: השיר בהשראת פרשת וישב [חומש בראשית]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שישי, 14 בדצמבר 2012

גביע באמתחת בנימין/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)


גביע באמתחת בנימין / שיר מאת: אהובה קליין ©

ענני רקיע מרמזים לבאות
קרן אור מזכירה נשכחות
אחי יוסף בדרך לאביהם
חולות מדבר עוטפים רגליהם.

משא כבד על חמוריהם
רגשות מעורבים משתקפים בעיניהם
אחיהם ינצרו כיהלום
חפצים להשיבו בשלום.

שליח  יוסף אותם ידהים
יפקוד עליהם לפתוח השקים
לפתע יתגלה הגביע באמתחת בנימין
ברמ"ח אבריהם להצלתו מתחננים.

הערה: השיר בהשראת פרשת מקץ [חומש בראשית]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת מקץ- מדוע אחי יוסף קרעו בגדיהם?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת מקץ-מדוע אחי  יוסף קרעו בגדיהם  עם גילוי הגביע באמתחת בנימין?

מאמר מאת: אהובה קליין.
בפרשה זו העשירה ברצף אירועים דרמטיים ,מופיע  גילוי הגביע באמתחת בנימין לתדהמתם של האחים.
וכך התורה מתארת את הדבר:"הם יצאו את העיר לא הרחיקו ויוסף אמר לאשר על- ביתו קום רדוף אחרי האנשים והשגתם ואמרת אליהם למה שלמתם רעה תחת טובה? הלוא זה אשר ישתה אדוני בו והוא נחש ינחש בו הרעותם אשר עשיתם:וישיגם וידבר אליהם את הדברים האלה:ויאמרו אליו למה ידבר אדוני כדברים האלה חלילה לעבדיך מעשות כדבר הזה:הן כסף אשר מצאנו בפי אמתחותינו השיבונו אליך מארץ כנען ואיך נגנוב כסף או  זהב?אשר ימצא אתו מעבדיך ומת וגם אנחנו נהיה לאדוני לעבדים:ויאמר גם-עתה כדבריכם אשר ימצא אתו יהיה לו עבד ואתם תהיו נקיים:וימהרו ויורידו איש את אמתחתו ארצה ויפתחו איש אמתחתו:ויחפש בגדול החל ובקטון כילה וימצא הגביע באמתחת בנימין"
ובהמשך תגובת האחים:"ויקרעו שמלותם ויעמוס איש על חמורו וישובו העירה"[בראשית מ"ד,ר-י"ג]
השאלות הן:
א] מדוע הכתוב מדגיש כי יוסף שלח את השליח אחרי אחיו, כאשר עדיין לא היו רחוקים בדרך?
ב]  מה  הסיבה לכך ששליח- יוסף החל לחפש את הגביע- תחילה באמתחתו של שמעון ולא חיפש אצל אמתחת ראובן-הבכור?
ג]  מדוע האחים קרעו את בגדיהם?
התשובה לשאלה א]
הכוונה שהם עדיין לא התרחקו מן העיר במרחק של פרסה, כי אז יש להגיד תפילת הדרך,לכן אמר יוסף לשליח:"קום רדוף"- כדי שיספיק להגיע אליהם עוד קודם תפילת הדרך. כי אחרי תפילה חשובה זו,הם ינצלו מידו של השליח והוא לא יצליח להאשים את בנימין בגנבת הגביע.[מתוך:"העמק שאלה"]
התשובה לשאלה ב]
הגאון רבי יהושע ליב דיסקין אומר: כי כאשר שליחו של יוסף הגיע אל האחים והאשים אותם בגניבת הגביע,הם ענו לו:"חלילה לעבדיך מעשות כדבר הזה הן כסף אשר מצאנו בפי אמתחותינו השיבונו אליך מארץ כנען:ואיך נגנוב מבית אדוניך כסף או זהב?" יש בדבריהם שכנוע בצורת קל וחומר הגיוני- שבעזרתו רצו להוכיח שהגביע  לא נגנב   על-ידם.
מתברר, שיוסף  חשב על כך מראש ולכן הכין את  התשובה הזאת: הרי טענתכם המבוססת על קל וחומר היא נכונה לגבי תשעת האחים,אך לא לגבי בנימין ושמעון שהרי שמעון נשאר במצרים ולא הצטרף אל אחיו- כאשר שבו אל כנען ובנימין עדיין לא היה בביקור הראשון של האחים במצרים.לכן יוסף ציווה לשליחו לפסוח על אמתחות שאר האחים ולהתרכז בחיפוש רק אצל שמעון ובנימין , מסיבה זו המדרש אומר:"בגדול החל"-הכוונה לשמעון "ובקטון כילה" הכוונה לבנימין..
רש"י אומר : כי כאן בהוכחה זו יש את אחד מעשרה קל-וחומר המופיעים בתורה וכולם מוזכרים בבראשית –רבה.
התשובה לשאלה ג]
על כך מביא הסבר יפה: רבינו בחיי:"היו מבישים אותו והיו קורין לו גנב בר גנבתא על כך כתוב בבראשית ל"א:"ותגנוב רחל את התרפים" והיו מכים אותו על כתפיו, לפי שהיו חושדים אותו ואין בו, זכה ששרתה שכינה בחלקו ,זהו שכתוב: "לבנימין אמר ידיד ה' ישכון לבטח עליו חופף עליו כל היום ובין כתפיו שכן"[דברים ל"ג]
כלומר לפי הסבר זה: חשדו בבנימין שהוא גנב את הגביע על סמך שאימו גנבה את הטרפים והיו מכים אותו על כתפיו,והיות והוא היה צדיק והאשימו אותו בדבר שלא עשה- לפיכך שרתה עליו השכינה.
כפי שמוכח בפסוק הנ"ל.
ועניין קריעת הבגדים של האחים היה: כי חשדו  בבנימין שאכן לקח את הגביע,אבל הוא היה זכאי ועל כך זכה בעטרה,שיצא ממנו מרדכי שגם הוא קרע את בגדיו על ישראל,שנאמר:"ויקרע מרדכי את בגדיו"[מגילת אסתר]
אבל לגבי האחים,זה היה מעין עונש שהם קרעו את בגדיהם,לפי שהם גרמו לאביהם יעקב לקרוע את בגדיו בעצמו,כפי שכתוב:"וישלחו את כותונת הפסים אל- אביהם ויאמרו זאת מצאנו הכר נא הכותונת בנך היא אם-לא ויכירה ויאמר כותונת בני חיה רעה אכלתהו טרוף טורף יוסף ויקרע יעקב שמלותיו"
[בראשית ל"ז,ל"ב-ל"ד],וכאן ניתן לראות בבירור: כי כאשר אדם עושה דבר מסוים,הוא מקבל על כך שכר,או עונש, מידה כנגד מידה - בהתאם למעשיו.
ועוד גילוי מעניין מתגלה לעיננו,לפי דברי רבינו בחיי:
אותו שליח של יוסף:מנשה היה בכבודו ובעצמו– שהביא לכך שהם קרעו את  שמלותיהם והיות והוא  התעלל בהם בעניין הגביע -לכן נחלתו של מנשה גם נקרעה,חציה בארץ כנען וחציה בעבר הירדן.
לסיכום,לאור האמור לעיל ניתן להסיק:
 כי כאשר אדם פועל לגבי הזולת בדרך מסוימת,בסופו של דבר הוא זוכה  לאותו יחס מאחרים,לטוב-אם פעל בדרך טובה, ולרע אם נהג באופן לא הוגן.
אך, אם צדיק הוא- ומאשימים אותו בדבר שלא עשה-הוא זוכה להגנה מפני השכינה-בדומה למצבו של בנימין.
יהי רצון ונקיים את מצוות התורה בן אדם למקום ובין אדם לרעהו ואז נזכה לטוב ולגאולה בקרוב,אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 12 בדצמבר 2012

ניצחון המכבים/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ניצחון המכבים/ שיר מאת: אהובה קליין ©

צבא שלם כנמלים
פורץ חומות ומגדלים
כשאון גלים אדירים
מזעזע אמות הסיפים.

רקיע עוטה ערפילים
ענני עשן מתעלים
סוסי מלחמה צוהלים
הפילים שואטים כמטורפים.

יוונים חדורי שנאה
הבוקעת מליבם כלהבה
ראשיהם זוקפים בגאווה
שיכורי יין ותאווה.

המכבים משנסים מותניים
נושאים עיניהם לשמים
שופכים זעקתם כמים
חדורי אמונה כפליים.

במרום מתאספים הסרעפים
אל בורא עולם מעתירים
כהרף עין יוצאת בת קול
מבשרת למעטים ניצחון.

מעטים נגד רבים
חוזים בנפלאות וניסים
לנצח  נצחים לה' מודים
בתפילות הודיה ומזמורים.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וישב-כיצד הצליח יוסף לעמוד בניסיונות ואף להתעלות?/אהובה קליין

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וישב-כיצד הצליח יוסף לעמוד בניסיונות ואף להתעלות?
מאמר מאת: אהובה קליין.
בפרשה זו נתקלים אנו בניסיונות רבים העוברים על יוסף  ואביו יעקב. למרבה הפלא,  יוסף מצליח לעמוד  בכל הקשיים,בסייעתא דשמיא-על הצד הטוב ביותר.
יוסף מתנסה כבר בתחילת דרכו בניסיונות,ונוהג  לספר לאביו על הלך הרוח בקרב אחיו:כפי שהתורה מתארת:"..אלה תולדות יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה היה רועה את אחיו בצאן והוא נער את בני בלהה ואת בני זילפה נשי אביו ויבא יוסף את דיבתם רעה אל אביהם:וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקונים לו ועשה לו כותונת פסים: ויראו אחיו כי אותו אהב אביהם  מכל אחיו וישנאו אותו ולא יכלו דברו לשלום"[בראשית ל"ז,ב-ה]
בהמשך מסופר כי אחיו אינם אוהבים את סיפור חלומותיו ומגיבים:
"...המלוך תמלוך עלינו אם משול תמשול בנו?ויוסיפו שנוא אותו על חלומותיו ועל דבריו"[שם ל"ז,ח]
וכן נאמר:ויקנאו בו אחיו ואביו שמר את הדבר:"[שם  ל"ז,י"א]
למרות ששנאה זו ידועה ליעקב  -הוא שולח את יוסף אליהם ואומר:"..לך נא ראה שלום אחיך ואת שלום הצאן והשיבני דבר וישלחהו מעמק  חברון ויבוא שכמה"[שם ל"ז י"ד]
השאלות הן:
א] מדוע התורה מציינת:"אלה תולדות יעקב ויוסף.." מן הראוי היה לציין":אלה תולדות יעקב ראובן..."-מה משמעות הקשר ההדוק בין יוסף לאביו?
ב] מה הטעם בשליחת יוסף אל אחיו על ידי אביו-למרות ידיעת שנאת האחים כלפיו?
ג] מה נהג יוסף לספר לאביו על אחיו?
ד] כיצד הצליח יוסף לעמוד בכל הניסיונות ואף להתעלות?
התשובה לשאלה א]
רש"י עונה על כך בשלושה פירושים:
פירוש 1] היות והסיבה לכל הגלגולים של יעקב ומשפחתו עד שהגיעו לישוב קבוע בכניסתם לארץ ישראל –היא מכירת יוסף- תוכנית אלוקית שמטרתה להגשים את הבטחת ה' לאברהם לרדת מצרימה.וזה  לפי פשוטו.
פירוש 2] מדרש אגדה:עיקר תולדותיו של יעקב הוא יוסף מכמה סיבות:
א]שכל מטרתו של יעקב בעבודתו אצל לבן הייתה לקחת את רחל לאישה- כדי שתביא לו בן ואחר  כך היו כל התולדות בזכות יוסף.
ב] יוסף היה דומה לאביו באור פניו –"זיו איקונין"
ועוד שיעקב לימד אותו את כל התורה שלמד אצל שם ועבר.
ג] כל מה שאירע ליעקב-אירע גם ליוסף-שניהם היו שנואים על אחיהם.
עשיו רצה להרוג את יעקב וגם אחי יוסף היו מבקשים להורגו.
רש"י מסתמך על ב"ר:"....שכל מה שאירע לזה,אירע לזה...מה זה אחיו שונא אותו-אף זה אחיו שונאים אותו.מה זה אחיו ביקש להרגו-אף זה בקשו אחיו להורגו,מה זה רועה-אף זה רועה,זה נשטם וזה נשטם"[שם ו']
ר' מנחם מנדל מרימנוב,מביא פירוש מעניין:
כתוב:" אלה  תולדות יעקב יוסף "-תולדות יעקב הם יוסף,מכאן לומדים כי אין היהודי צריך לעמוד במקום אחד,אלא עליו להוסיף בהתמדה תורה מצוות ומעשים טובים-וללכת מחיל אל חיל בעבודת ה',היות ועמידה במקום אחד יוצרת נסיגה.[רעיון זה רמוז בשם:יוסף].
רבינו בחיי אומר :שכל המעלות של מידות  השבטים היו כלולות ביוסף,לדוגמא:
שבט יהודה שנועד למלכות הוא כנגד:"ויוסף הוא השליט על הארץ",
חוכמתו של יששכר-כנגד דברי פרעה על יוסף במצרים:"אין נבון וחכם כמוך"
בדבריו אלו הוא מסתמך על דברי רז"ל.
התשובה לשאלה ב]
מעניין כי אין יעקב חושש לחיי יוסף ביודעו כי אחיו שונאים ומקנאים בו,נראה שהדבר נעשה על פי תוכנית אלוקית,כי על ידי כך  שיוסף הולך להיפגש עם אחיו ,מתגלגל בסופו של דבר למצרים.
רש"י מאיר את עיננו בנאמר:"וישלחהו מעמק חברון"
הרי חברון היא הר ולא עמק? וההסבר לכך הוא כי המילה :עמק פירושה=עצה.
מכאן שהתחילה  להתקיים עצתו של ה'-הבטחתו  אל אברהם אבינו בברית בן הבתרים:"כי גר יהיה זרעך"[שם ט"ו,י"ג]
התשובה לשאלה ג]
על כך עונה רש"י: יוסף  לא היה ממציא דברים רעים על אחיו,אלא היה מספר לאביו דברים רעים שראה שמתרחשים אצל בני לאה,כגון: שהיו אוכלים אבר מן החי-שהיו עוברים על איסור אכילת בשר מבהמה חיה.
ועוד שהיו מזלזלים בבני השפחות וקראו להם עבדים. ושהם חשודים שעברו חטאים בתחום איסור עריות.
כנגד שלושה  דברים אלה נענש יוסף.
כשנמכר לישמעאלים -
כנגד חשדותיו בכך שאכלו אבר מן החי-אחיו  שחטו שעיר עיזים וטבלו את כותנתו בדם השעיר ושלחו לאביו יעקב.ולא אכלו את בשר  שעיר העיזים בעודו חי.
ועל כך שהוציא דיבה על אחיו -שהם מכנים את בני השפחות בשם:"עבדים"-כנגד כך נמכר יוסף לעבד.ועל חשדו באיסור העריות,נקלע יוסף לתקרית עם אשת פוטיפר.
התשובה לשאלה ד]
יוסף הצליח לעמוד בכל הניסיונות אשר עמדו לפניו-
בזכות   התורה שהיה דבוק בה לאורך כל הדרך,הרי התורה מגינה על היהודי בכל מצב.
ועוד מעלה חשובה לתורה שהיא מקור החוכמה ומעלות טובות נוספות,כפי שאמר רבי מאיר:"כל העוסק בתורה לשמה,זוכה לדברים הרבה,ולא עוד,אלא שכל העולם כולו כדאי הוא לו,נקרא..אהוב אוהב את המקום,אוהב את הבריות,משמח את המקום,משמח את הבריות,ומלבשתו ענווה ויראה,ומכשרתו להיות צדיק,חסיד ישר ונאמן,ומרחקתו מן החטא,ומקרבתו לידי זכות:ונהנין ממנו עצה ותושיה,בינה וגבורה...ונותנת לו מלכות וממשלה וחיקור הדין.ומגלין לו רזי תורה.." [מסכת אבות פרק ו,א]
לאור האמור לעיל,ניתן להגיע  למסקנה: כי יוסף בדומה לאביו, התנסה בהרבה ניסיונות והצליח לעמוד בהם בזכות דבקותו בלימוד התורה,אותה קיבל  מאביו יעקב ויותר מזה,הוא הצליח לטפס במהירות,בסייעתא דשמיא- בסולם ההצלחות-הוא עלה "מבירא עמיקתא לאיגרא רמא"-היינו-הצליח להתעלות מבור עמוק למקום גבוה.
במצרים נעשה שליט ואחראי על אספקת המזון  לאחר שפתר חלומות-לפרעה ולסריסיו בהצלחה רבה- חלומו של שר  המשקים וחלומו של שר האופים,אפילו פרעה הכיר  בחוכמתו ואמר אל עבדיו:"... הנמצא כזה איש אשר רוח אלוקים בו".ואחרי זה הוסיף:"..אין נבון וחכם כמוך"
[שם מ"א,ל"ח,ל"ט]
יהי רצון ועם ישראל יהיה דבוק בתורה בכלל ובפרט וכך יזכה  בקרוב,
 בע"ה, לצאת מאפלה לאורה ולא יעלה בכוחם של האויבים לפגוע בו לרעה.
כפי שמנבא זאת הנביא ישעיהו:"..כל כלי יוצר עלייך-לא  יצלח".
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שבת, 8 בדצמבר 2012

ציור לחנוכה/ מציאת כד השמן/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"וקבעו שמונה ימי חנוכה אלו,להודות ולהלל לשמך הגדול"

[מתוך תפילה]

"כשנכנסו יוונים להיכל טימאו כל השמנים שבהיכל,וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום,בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן,  שהיה מונח בחותמו של כהן גדול,ולא היה בו אלא להדליק יום אחד,נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים,לשנה אחרת  קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה".[תלמוד,שבת,כ"א,ע"ב]

מציאת פך השמן.

הטכניקה: שמן על בד.nh5s7ou5mkzj3066zjjd.jpg

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציור לחנוכה/ מנהג אכילת סופגניות/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הציור מתאר את מנהג אכילת הסופגניות בחג החנוכה.מקור המנהג-לזכר נס השמן -שנועד ליום אחד,אך בדרך נס הספיק לשמונה ימים.

הטכניקה: שמן על בד.

6z9607di6ct6suimsc40.jpg
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 4 בדצמבר 2012

האור בראי התנ"ך/ מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

האור בראי התנ"ך/ מאת: אהובה קליין.


חג האורים

אנו קרבים בצעדי ענק לחג החנוכה- הידוע כחג האורים- המציין את ניצחון המכבים נגד היוונים, מעטים נגד רבים.

נושא האור המככב בחג זה מופיע פעמים רבות בתנ"ך:
כבר בתחילת הבריאה נאמר:"ויאמר אלוקים יהי אור ויהי אור: וירא אלוקים את האור כי טוב..."[בראשית א,ג-ד]
כאן מגלה לנו רש"י דבר מעניין: ראה הקב"ה: כי האור טוב, לכן לא רצה שישתמשו בו הרשעים בעולם הזה,לפיכך גנזו לצדיקים לעתיד לבוא.
וזהו האור הגנוז.
על בריאת האור אומר הנביא ישעיהו:"...יוצר אור ובורא חושך עושה שלום ובורא רע אני ה' עושה כל אלה"[ישעיהו מ"ה,ז]
כאשר אהרון הכהן  ראה את חנוכת המשכן על ידי הנשיאים, הצטער מאד
 שלא  לקח חלק במעמד  מכובד זה ,מייד  הרגיעו הקב"ה ואמר לו דברי נחמה:"בהעלותך את הנרות.."והכוונה- שהוא יזכה להעלות את  נרות המנורה בבית המקדש , ונרות אלו  לעולם לא יכבו ובעתיד ידלקו גם בחג החנוכה- לשם פרסום הניסים שנעשו לעם ישראל.[לפי בעל הטורים,במדבר ח,א]
ואכן, אנו עדים במו עיננו כי דברים אלו  מתגשמים בצורה  פלאית עד ימינו אנו.
את חשיבות האור  פגשנו גם במצרים ,כאשר המצרים ספגו את מכת החושך אשר הכבידה  מאד על תפקוד חייהם,  באותה עת ליהודים היה  אור  ולמצרים  אפלה- כפי  שהכתוב מתאר זאת:
"לא ראו איש את אחיו ולא קמו.."[שמות י"ג]
לפי דברי שלמה המלך: האור מתקשר גם עם הצדיקים שנאמר:"אור צדיקים ישמח ונר רשעים ידעך[משלי י"ג,ט]
על כך נאמר במסכת אבות:"והווי מתחמם כנגד אורן של חכמים"
 [אבות ב,ו]
חג חנוכה אהוב על כולם- מנער ועד זקן,השירים הנפלאים:,באנו חושך לגרש.. "כד קטן.." "מעוז צור ישועתי..".נרותיי  הזעירים מה רבו הסיפורים.." ועוד רבים אחרים.
המצווה החשובה: הדלקת החנוכייה והנחתה בחלון הבית הפונה לרשות הרבים למען פרסום הנס.כמה טוב לנו היהודים לקיים מצווה זו בגאווה ובשמחה כאחד בארצנו- ללא פחד ומורא מהגויים.
מנהגי החג אף הם מרוממים את רוחנו: הסופגניות והלביבות, המשחק בסביבון,היום ניתן למצוא סביבונים מכל הסוגים והצבעים:סביבון מצייר,וכזה המשמיע מנגינה משמחת ועוד רעיונות מעל כל דמיון.
יהי רצון  - שנזכה לחגוג  את חג האורים בשמחה ובששון ומתוך הכרה בגדולת הבורא -אשר חולל לנו את הניסים ואינו נוטש אותנו לעולמים ויתגשם בנו הפסוק:
"קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח"[ישעיהו ס,א]
אור זה מסמל את גאולת ישראל לעתיד לבוא עם שובו של כבוד ה' לבית המקדש השלישי בירושלים במהרה,אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שבת, 1 בדצמבר 2012

ציור לחנוכה/המכבים נלחמים ביוונים/ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"יוונים נקבצו עלי,אזי בימי חשמנים, ופרצו חומות מגדלי..."[מתוך :"מעוז צור"]

הטכניקה: שמן על בד.541kj80ewyosaxr59n8x.jpg

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציור לחנוכה/ בימים ההם ובזמן הזה/ ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"בימים ההם ובזמן הזה"


הטכניקה: שמן על בד.0kz7hmsl7o0pnnlq2j7j.jpg

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שישי, 30 בנובמבר 2012

ציורי תנ"ך/ יעקב מתפלל אל אלוקים/ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"...אלוקי אבי אברהם ואלוקי אבי יצחק ה' האומר אלי שוב לארצך ולמולדתך ואיטיבה עמך:קטונתי מכל החסדים ומכל- האמת אשר עשית את-עבדיך כי במקלי עברתי את- הירדן הזה ועתה הייתי לשני מחנות: הצילני נא מיד אחי מיד עשיו כי ירא אנוכי  אותו פן-יבוא והיכני אם על- בנים..."

[בראשית  ל"ב,י-י"ד]

הטכניקה: שמן על בד.4ecm9i20fu15rurmfrop.jpg

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יעקב נושא תפילה-שיר מאת: אהובה קליין.(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יעקב נושא תפילה/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

יעקב נושא עיניו לשמים
תפילתו שופך כפלגי מים
בליבו פחדים מתעצמים
כהרי געש מתפרצים.

חש כארי הנלחם בציפורניו
גם הרקיע מזדעזע משאגותיו
אינו יודע כוונת אחיו
שמא רצונו רע להשיב.

זועק למידת הרחמים
היושבת בצל המלאכים
מייד יפצחו פיהם בשירה
מילות נחמה בשורה חדשה.

הערה: השיר בהשראת פרשת וישלח [חומש בראשית]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יעקב ועשיו נפגשים/שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יעקב ועשו נפגשים / שיר מאת: אהובה  קליין (c)

יעקב צופה למרחקים
במוחו זיכרונות נעורים ,
בכורה בנזיד עדשים
ברכות- פרי תעתועים.

אוזניו קולטות רעשים
בליבו  רגשות מחוללים,
לפתע יפגוש בעיני עשיו
יקוד וישתחווה לפניו.

עשיו עטוף שריון לוחמים
רגש יסתיר בנשיקות וחיבוקים,
האם זו התפייסות לעולמים,
או פתח לסכסוכים עתידיים?

הערה: השיר נכתב בהשראת פרשת: וישלח [חומש בראשית]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יעקב ומשאלתו/שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יעקב ומשאלתו / שיר מאת: אהובה קליין (c)

ויהי היום יגילו השמים
יעקב ליד באר המים
לפתע יבחין ברחל הנאה
שטופת אור כולה זכה.

בנפשו סערת רגשות
בראשו מחוללות מחשבות
נחוש כארי בהחלטותיו
ממעמקים תחינותיו תפילותיו.

משאלת ליבו לשאתה לאישה
למען תהיה בשרשרת חוליה
בעת גלות תישא בכי תמרורים
בזמן גאולה תזמר תודה לאלוקים.

הערה: השיר בהשראת פרשת ויצא[חומש בראשית]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יעקב ומעבר יבוק/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יעקב ומעבר יבוק/ שיר מאת:אהובה קליין (c)

לילה אפל שזור כוכבים
יעקב ישייט בים הרהורים
שנתו נודדת עליו
דמעה זולגת מעיניו.

כארי יזנק ממיטתו
מקל נדודים בידו
נחל יבוק יעבור באיטיות
עומק המים יבחן בקפדנות.

יעביר נשותיו, ילדיו,
לא יקפח רכושו וגמליו
פיו יישא תפילה
זיו פניו תהילה.

חש בצל אלוקים
מימינו ושמאלו מלאכים
אינו ירא מכעס ומדון
ניצב בפני מעלות ניצחון.

הערה: השיר בהשראת פרשת וישלח [חומש בראשית]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום חמישי, 29 בנובמבר 2012

ציורי תנ"ך/ יעקב ופמלייתו במעבר יבוק/ ציירה:אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"וייקם בלילה הוא וייקח את-שתי נשיו ואת שתי שפחותיו ואת-אחד עשר ילדיו ויעבור את מעבר יבוק:ויקחם ויעברם את-הנחל.." [בראשית ל"ב,כ"ג]

הטכניקה: צבעי שמן על בד.


ציורי תנ"ך/יעקב ופמלייתו חוצים את מעבר יבוק/ ציירה: אהובה קליין[שמן על בד]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 28 בנובמבר 2012

יעקב מתכונן לבאות-שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יעקב מתכונן לבאות/ שיר מאת: אהובה קליין ©

בשוב המלאכים  תפתיע הבשורה
בלב יעקב תתחולל סערה
כאור וצל בערבוביה
תתרקם במוחו תושייה.

המגור ייסוג לאחור
יעקב יצטייר כגיבור
כארי הנחוש לקרב
נכון לקדם עשיו.

הוגה מיד פיתרון
תפילה,מלחמה,דורון
למען עמידה בניסיון
הגשמת שלום וביטחון.

עת פגישה היסטורית
רווית רגשות ומסתורית
השנאה ליעקב לא כבתה
כאז כן עתה אף פרחה...

 הערה: השיר בהשראת פרשת וישלח [חומש בראשית]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר